ביום שבת הקרוב נקרא בבית הכנסת את פרשת וארא שבה התורה מספרת לנו על המכות שהקדוש ברוך הוא נתן על פרעה - בגלל שהוא סירב להוציא את בני ישראל לחירות.
וכך כתב האדמו"ר הרב פינטו:
אנחנו מוצאים בפרשת השבוע, הקב"ה אומר למשה רבנו "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", הקב"ה מדבר אל משה רבנו בצורה קשה על זה שמשה רבנו מקשה ומכביד את זה שהקב"ה רוצה לשלוח אותו בשליחות לעם ישראל. נשאלת השאלה מה הפירוש ב"אל שדי", מדוע הקב"ה נקט דווקא בשם זה?
אלא אולי אפשר לפרש ע"פ הגמרא (חולין ס:) שטענה הלבנה לפני הקב"ה בגלל שאמרתי לפניך דבר הגון שאין שני מלכים שולטים בכתר אחד אתה ממעיט אותי, אמר הקב"ה ללבנה שגם הצדיקים עתידים להקראות על שמה יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן. וכך אפשר לבאר שהמילה שד"י בראשי תיבות יוצא ש'מואל, ד'וד י'עקב גם בזמנים שיעקב אבינו היה בצער ובעוגמת נפש גדולה ובזמנים שדוד נרדף והיה בצער גדול, כך גם שמואל שהיה אחד מהאמוראים הגדולים ולא זכה אפילו שיקראו לו רב שמואל, בזמנים הקשים האלה הם היו חזקים וידעו שיבואו זמנים אחרים שהם יהיו בעליה וחיזוק גדול הם קיבלו עליהם את מידת הדין של הירידה והנפילה בשמחה גדולה ובצורה הטובה ביותר.
וזה הפירוש "בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" שהשם שד"י מראה ללמוד מוסר מהצדיקים ש'מואל, ד'וד י'עקב שהיו צדיקים וקדושי עליון ועברו תקופות קשות ובכל אופן עם כל הצער והכאב נשארו באמונה ובטחון גדול בקב"ה.
וכך כל יהודי צריך ללמוד יסוד גדול, הרבה פעמים בחיים אדם עובר תקופות וזמנים קשים שאדם נמצא בירידה ובנפילה בדברים לא הגיוניים, והאדם צריך ללמוד מהלבנה ומהצדיקים ש'מואל, ד'וד י'עקב. וזו הגדולה של האדם שגם בזמנים קשים להישאר עם אמונה חזקה ובטחון וכך האדם צריך ללכת, ומתי שהאדם כך הולך יבואו זמנים שהאדם יהיה בעליה ובשמחה ובסיעתא דשמייא גדולה.