הרב זוהר ברנע הוא אחיו של ראש המוסד דדי ברנע. בראיון חשוף הוא מספר על הקשר בין אסון מירון שבו נספו 45 בני אדם למינוי של אחיו לראשות המוסד. ברנע שהה בל"ג בעומר ב"מדרגות המוות" בסמוך לציון הרשב"י ובדרך נס ניצל מהאסון. לדבריו, הוא הגיע למקום להתפלל להצלחת ולבקשת אחיו.
"הקדמתי לעלות למירון בשל בקשתו של דדי. המינוי של ד' מהמוסד עמד אז להכרעה, האם הוא יקבל את התפקיד, או שזה יהיה מועמד אחר. דדי ביקש ממני לעלות למירון ולהתפלל שהוא זה שיקבל את המינוי. עשיתי זאת בשמחה", סיפר בראיון לעיתון החרדי "משפחה".
"צעדנו נגד כיוון התנועה, בהתחלה היה הדוחק הרגיל", הוא מגולל בראיון, "תמיד יש שם דוחק, אז לא חשבתי שקורה משהו מיוחד. אחרי מטרים בודדים הבנו שבדרך הזאת לא נצליח להתקדם אז החלטנו להסתובב לאחור. במצלמות האבטחה רואים אותי מתחיל לרדת בחזרה. אבל אז הלחץ גבר וגבר. אנחנו מכירים את הצפיפות משנים קודמות, אבל כאן מדובר בצפיפות שלא מתנקזת לשום מקום והלחץ רק גובר והולך. לא נתקלנו בכזה דבר".
ברנע ממשיך לתאר ב"משפחה": "אני שומע צעקות וצרחות ולחץ, אדם עם הגב למעקה צעק לי באוזן 'אני לא מסוגל עוד!'. הורדתי את הכובע ופשוט התחלתי לנופף עליו, בתקווה שהאוויר יעזור לו. הבן שלי עמד בסמוך אליי ושמרנו על קשר עין. רק אז קלטתי שאנחנו כבר לא במצב דוחק רגיל, אלא בסכנת חיים. הבטתי סביב וקלטתי שהאנשים לא סתם מתלוננים על הצפיפות, אלא פשוט נפטרים לנגד עיניי. זה היה רגע מבעית. סביבי אנשים נמחצו למוות, אבל אני בעצמי הייתי במעין בועה צדדית מוגנת".
"בשלב הזה כבר לא ראיתי את הבן שלי. אבל ידעתי שאני חייב קודם כל לחלץ את האנשים מתוך הערימה האנושית המוטלת על המדרגות. שלפתי אנשים אחד אחד. חלק מהאנשים שהרמתי כבר היו ללא רוח חיים, אחרים עדיין נשמו וצריך היה לחלץ אותם בדחיפות".
"אי אפשר לתאר את התפילות שהלב שלי זעק לשמיים באותם רגעים, בנקודה בה עמדנו ולא ראיתי את הבן שלי בין ההרוגים. הבנתי שהוא כנראה עזב את המקום. רק כעבור שעה הצלחתי ליצור קשר טלפוני עם המחותן שלי שגר במירון, והוא סיפר שהבן הגיע אליו הביתה בטראומה והלך ישר לישון. זה הרגע שבו האדרנלין עזב אותי. פתאום חשתי תשישות עצומה שכמוה לא הרגשתי מעודי. חולשה פשתה בכל איברי גופי. פשוט נפלתי על מקומי", חשף.