בספרו של האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו - "תורת הנפש" - קיים עולם עשיר של פניני חכמה הרלוונטיים לחיי היומיום שלנו. וואלה! יהדות ליקט נבחרים מהם.
כיצד להתמודד עם בעיה?
כאשר האדם נמצא בבעיה או בצרה העומדת לפתחו, רוב העולם מתנהג בשני אופנים. או שנלחמים עם הבעיה או שבורחים ממנה, והנה שני הדרכים האלו הם דרכים שלא פותרים את הבעיה, והיא נשארת.
להילחם בבעיה פירושו, שהבעיה נשארת איתו והוא נלחם בה, לברוח מבעיה פירושו, שהבעיה נשארת והוא רק בורח מלהתמודד איתה.
לפני שנים שמענו מעשה ברב גדול שבא לבקר את אחד מתלמידיו החשובים והרב ידע שאשתו של התלמיד עברה ניתוח לפני יותר משנה ובברכת נימוסים שאל הרב את תלמידו על שלום אשתו שעברה את הניתוח. ענה התלמיד ואמר, היא עוד לא החלימה. הרב שאל את התלמיד, מדוע? הרי הניתוח אינו ניתוח קשה ועברה כבר שנה.
ענה התלמיד ואמר, אולי בגוף היא החלימה אבל כל יום וכל רגע של פנאי היא מדברת על הניתוח, וזה סימן שהנפש שלה עדיין לא החלימה.
כאשר האדם לא יודע לעבור להמשך החיים ונשאר שקוע ותקוע בדבר הקודם, לעולם לא יתרפא מן הבעיה והצרה, גם צרה או בעיה הקטנה ביותר, אם האדם לא יודע לעצור ולהתרפא ממנה ולהתקדם הלאה, היא יכולה להיות חלק ממנו ימים שלמים.
לכן המלחמה בבעיה היא גרירת הבעיה יחד איתך גם לשנים רבות, בריחה מהבעיה היא לא אמיתית זה רק דבר הנראה לעין שברחת מהבעיה.
הסוד הוא "ישיחנה לחברו" ויוציא אותה מליבו ויקטיננה, לפתור את הבעיה בלי בריחה ובלי מלחמה, דרך הפשרה היא הדרך הנכונה והטובה ביותר.
אך כשהדברים האלה מגיעים לעקרונות של יהדות, של מוסריות, שם אין פשרות בחיים זה או שהאדם ישר או לא, או שהוא שומר תורה ומצוות או לא, או נאמן או לא, אין פשרות ביסודות של החיים, יש פשרות ביום יום, יש פשרות בכבוד יש פשרות בכסף, אך לא ביסודות של היהדות והמוסריות אין מושג של פשרות ועל האדם לעמוד איתן ולא להיגרר ולהמשך למקומות שאסור בהם פשרות וכן לא להיגרר למקומות של מחלוקות ולא למקומות של בריחה מהמציאות.