ערב חג הפורים, היום חל צום תענית אסתר. העיתונאית סיון רהב מאיר שירטטה חמישה דברים על תענית אסתר ועל פורים.
1. היום, י"ג אדר, ערב חג הפורים, מציינים את תענית אסתר. הצום הוא לזכר הצום של אסתר, ושל כל עם ישראל, בימי הגזירה של המן. אסתר לא פעלה לבדה אלא חיברה אליה את האומה כולה ואמרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים". מאז ועד היום, יש כוח לרבים שמתכנסים נגד גזירות וצרות.
2. בערב, אחרי הצום, מתחיל חג הפורים, ובו ארבע מצוות: משלוח מנות - על כל אדם לשלוח לפחות שני מאכלים לאדם אחר. אפשר לשלוח לחברים ולשכנים, וכמובן לחפש בשכונה עולים חדשים, קשישים, ואת מי שאולי לא מקבל משלוחי מנות רבים.
3. מתנות לאביונים - הרמב"ם כותב שזו צריכה להיות המצווה העיקרית של פורים: לתת צדקה לשני עניים בסכום שמספיק לפחות למנה של אוכל (אפשר כמובן דרך ארגון/עמותה). השמחה של אחשוורוש במגילה מאופיינת בעושר, בבזבזנות, בהצגת כל הפאר של ארמון שלו. השמחה של פורים היא הפוכה - שמחה שמגיעה דרך נתינה לזולת ועזרה למי שאין לו.
4. סעודת פורים - במהלך יום הפורים אוכלים ארוחה חגיגית עם בשר ויין. האלכוהול הרב במשתה אחשוורוש הוביל במגילה לדברים שליליים. כאן, שוב, מדובר בשמחה מסוג אחר: שתייה שלא מובילה לאלימות ולבלגן, כמו שנהוג לחשוב. בפורים מתברר שהיין יכול להוציא מאיתנו גם שמחה אמיתית וטובה.
5. קריאת מגילת אסתר - קוראים את המגילה פעמיים: פעם אחת הערב ופעם אחת מחר (ובירושלים - מתחילים מחר בערב). הקריאה החוזרת, בלילה וביום, מדגישה שהסיפור הזה של העם שלנו נכון גם בתקופות חשוכות ואפילות בחיינו, וגם בתקופות מוארות ואופטימיות. וכשם שהמציאות יכולה להשתנות פתאום לרעה במהירות (בגזירה של המן להשמדת היהודים, ובימינו גם בקורונה וגם במלחמה באירופה) - כך המציאות יכולה להפתיע לטובה, ברגע אחד, ופתאום הצרות נעלמות, פתאום "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר". גם במגילה וגם, הלוואי, בימינו.