פעמים רבות, בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והיום: האם מותר להעביר לאחרים משלוחי מנות שקיבלנו, כאשר כשרות המוצרים - פחותה יותר ממה שאנחנו נוהגים לאכול.
שאלה:
שלום לכבוד הרב. בחג הפורים קיבלנו הרבה משלוחי מנות ובחלקם ישנה השגחה של הכשר שאין אנו סומכים עליו, וכן ישנם דברי חלב שעל ההכשר כתוב שנעשו שלא מחלב ישראל, ואף שישנם הרבה המקלים בזה - אולם אנו בביתינו נהגנו להחמיר, ולכן רצינו לדעת אם נוכל לתת את אותם המוצרים לחברים שלנו שאוכלים את הכשרות הנ"ל שאנו לא אוכלים וכן הם אינם מקפידים על חלב ישראל.
תשובה:
שלום לכם ואשריכם שהנכם מקפידים על השגחת כשרות ברמה גבוהה.
לגבי מסירת המוצרים הנ"ל לאחרים, שאמנם כשרים אך בכשרות נמוכה מהסטנדרטים שלכם יש מחלוקת בפוסקים במה שציותה התורה "לפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד), שהוא ציווי שלא להכשיל אחרים בעשיית עבירות. אם הכוונה שכל דבר שאני לא מוכן לאכול מחמת הכשרות - כך גם אסור לי ליתן אותו לאחרים (שער המלך), או שמא כיוון שלשני מותר לאוכלו ואין הוא מחשיבו כאיסור - יהיה לי מותר למוסרו לו ואין בזה משום האיסור של "לפני עיוור" (כתב סופר יו"ד ע"ז, מבי"ט סי' כא).
למעשה כתב ר"ש זלמן אוירבעך (מנחת שלמה ח"א סי' מד) שיש לדון בכל שאלה לגופה, על פי הכלל המסור לנו שכשיש מחלוקת בדינים הכתובים בתורה - נלך לחומרה, וכשהוא מחלוקת בעניינים האסורים מדרבנן - ניתן להקל. ולכן אם השאלה של המוצר בהשגחה הפחותה נוגעת לדברים שיתכן שיש בהם חששות מדין תורה, וכגון ירק שיתכן שאינו נקי מתולעים וכדומה יש לנו להחמיר שלא למוסרו לשני. וכשהספק הינו בדין דרבנן, וכגון הדוגמא של מוצרי החלב שאינם חלב ישראל (שאיסורו מדרבנן לדעות המחמירות) ניתן להקל למוסרו לאחר שמיקל בהנ"ל.
אולם במקרה הפוך, בשאלה של מאכל עם כשרות שאנו סומכים עליה - אולם חברינו מחמיר בזה, אל לנו למסורו לשני שבזה ודאי אנו עוברים על איסור, אלא אם כן המוצר מגיע עם האריזה, וההכשר עדיין כתוב בה, שאז המקבל רואה בעצמו מהי רמת ההשגחה, ועל פי זה הוא יחליט בעצמו אם לאכול או למנוע (ראה ש"ך סי' קיט סק"כ).