בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת שמיני שבה התורה מספרת לנו על ענוותנותו של משה רבינו ע"ה מול אהרון אחיו הכהן הגדול. האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו - ראש מוסדות "שובה ישראל", מסביר כי מהפרשה רואים שלפעמים - אסור להתנהג בענווה מול ציוויו של הקדוש ברוך הוא.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
אנחנו רואים בפרשת השבוע "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן" מובא במדרש (ויק"ר יא, ו) שמשה רבנו במשך שבעה ימים היה בונה את המשכן, ביום השמיני גמר לבנות את המשכן ונתן את הכל לאהרן. משה רבנו היה צריך להיות כהן גדול, אבל משה רבנו הפסיד את הכהונה ונתן אותה לאהרן. נשאל אם כך למה משה רבנו לא קיבל בסוף את הכהונה שהיא המעלה והדבר הגבוה ביותר?
אלא אפשר לומר דבר מפחיד שצריך כל אדם לשים בנפש שלו: כאשר משה רבנו היה רועה צאן בבית של יתרו, כבשה אחת ברחה ומשה רבנו רדף אחריה. פתאום ראה מחזה אלוקים שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, במשך שבעה ימים רצופים עומד שם משה רבנו והקב"ה מתחנן אליו ללכת לגאול את בני ישראל, ומשה רבנו אומר לקב"ה שהוא לא יכול. שאל הקב"ה את משה רבנו למה, ענה משה רבנו לקב"ה כי אח שלי הגדול, הוא המלך והוא הרב והמנהיג של עם ישראל בארץ מצרים, פתאום אני אבוא ואני אקח לו את זה אני לא רוצה. שבעה ימים רצופים הקב"ה עומד ומשכנע את משה רבנו ללכת לגאול את בני ישראל, אבל משה רבנו לא רצה לפגוע באהרן.
הקב"ה אמר למשה רבנו (שמות ד, יד) "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" שאהרן ישמח בזה, אבל משה רבנו לא רוצה. על זה שלא שמע לקב"ה והלך לגאול מיד את בני ישראל, אלא התנהג יותר מידי צדיק וחסיד, עם יותר מידי פירושים, על זה נענש משה רבנו שלא היה כהן גדול. על זה שמשה רבנו הצטדק יותר מידי ודאג לאחיו שהוא יהיה הכהן, איבד את הכהונה.
ופה לומדים יסוד גדול, מה שהשם אומר לאדם, עליו לעשות בתמימות. לאדם אסור לנסות להיות חכם מעל למה שהקב"ה אומר לו. הרבה פעמים אדם אומר: אני אהיה תמים, אני אהיה צדיק, אני אהיה ענו ואנסה כך, אבל הוא עושה נזק לעצמו. משה רבנו התחיל להיות ענו, צנוע ותמים: הקב"ה אני לא רוצה, תיתן לאהרן, הוא יותר טוב ממני. גרם לעצמו שאיבד את הכהונה ואחיו לקח את הכהונה.