עמדת ההלכה: איזה יין ראוי לשתות בליל הסדר?

רגע לפני ליל הסדר, הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מסביר בהרחבה: איזה יין ראוי לשתות בארבע הכוסות בליל הסדר?

דוד ברגר, מוגש מטעם שובה ישראל
11/04/2022
צלחת הפסח. ShutterStock
צלחת הפסח(צילום: ShutterStock)

פעמים רבות, בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והיום: איזה יין ראוי לשתות בארבע הכוסות בליל הסדר.

שאלה:

חודש ניסן שמח. לקראת ליל הסדר שבו ישנה מצווה מיוחדת לשתות ארבע כוסות של יין כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמרו בפרשה (שמות פרק ו'), רציתי לדעת באיזה סוג של יין מומלץ לקיים את המצווה.

תשובה:

אשריכם ישראל. לא רק שאתם מקיימים את המצוות כראוי אלא שמתכוונים לעשות כן באופן הרצוי ביותר.

תחילה נפתח ונאמר שמצות שתיית ד' כוסות מוטלת בין על האנשים ובין על הנשים וכמו כן על הילדים שהגיעו לגיל חינוך (אלא שמפאת גילם ישתו מיץ ענבים ולא יין), ואפילו מי שהיין מזיקו מעט או שהוא שונא את היין צריך לדחוק את עצמו ולשתותו על מנת לקיים מצות ארבע כוסות (שולחן ערוך סי' תעב ס"י), אולם אם יש יין שערב לו יעדיף יין זה מאשר יין שגורם לו צער אף שיש בו חומרות מסוימות, שכך כתב הרמב"ם (פ"ז דחמץ ומצה ה"ט): "ארבע כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה, הכל לפי היין ולפי דעת השותה". וראה מה כתב בזה בתשובות והנהגות (ח"ב סי' רמג).

ועתה ננסה להסביר את הדיעות בסוגי היינות השונים כדי שהקוראים היקרים ידעו את ההבדלים ההלכתיים בניהם, ואף שרוב היינות המצויים כשרים, אלא שדברינו אלו הינם כליקוט השיטות למי שירצה להחמיר לקיים מצוה זו בהידור.

כתב השלחן ערוך (סי' תעב סי"א) שיש לכתחילה להשתדל לשתות יין אדום, זכר לדם שהיה פרעה שוחט את בני ישראל, אולם בשאר ימות השנה ניתן לקדש לכתחילה על יין לבן (סי' ערב ס"ד).

כיון שהיינות המצויים היום הינם מהולים במים, חשוב לבדוק שאין בהם רוב מים כיון שאז אין דינם כיין ואין הם כשרים לא לקידוש ולא לד' כוסות ואין מברכים עליהם ברכת הגפן, ובמיוחד יש לבדוק זאת במיץ ענבים (פרי מגדים סי' רד בא"א סקט"ז וכן בכה"ח אות לב). ומסיבה זו אין להוסיף מים לתוך מיץ ענבים (מלבד אותם שלשה טיפות שמוזגים לשיטת המקובלים) כיון שטעמו חלש בהוספת מעט מים אין לו יותר דין יין (רש"ז אורבעך בהליכות שלמה פסח עמוד רכא).

והנה מי שקשה לו לשתות יין עם אחוז מסוים של אלכוהול רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים, אכן יש עדיפות לשתות יין עם אלכוהול שאז הוא משכר ומשמח (פרי חדש סוף סי' תפג).

ויש לדעת שאף שישנם דיעות הסוברות שמיץ ענבים אינו כשר לד' כוסות כיון שנטלו ממיץ זה את האפשרות לתסוס ולהגיע לכלל יין (הגרי"ש אלישיב בשבות יצחק פסח, עמוד קכז), אולם לרוב הפוסקים מיץ ענבים כשר לקידוש ולד' כוסות כיון שבשעה שדרכו את הענבים בגת היה ראוי לתסוס ולהעשות יין.

יש עוד דיון נרחב בראשוני הפוסקים (ראה בטור סי' ער"ב באריכות) אם מותר לקדש על יין מבושל. לשיטת הרמב"ם יין מבושל פסול מלקדש בו כיון שבזמן שבית המקדש היה קיים הוא לא היה ראוי לנסך על גבי המזבח, כמו כן הוא אסר יינות שיש בהם טעמי לווי כגון מה שמצוי היום לרוב יינות בטעמי פירות שונים וכן בהוספת סוכרים, אולם להלכה הסכימו מרבית הפוסקים להקל וכן פסק בש"ע (סי' תעב סי"ב), אלא שיש לחוש לכתחילה לשיטת הרמב"ם, ולכן מי שירצה להחמיר בליל הסדר לשתות יינות שאינם מבושלים וללא טעמים תבוא עליו ברכת כל טוב (משנה ברורה סי' תעב סקל"ט ובאור לציון ח"ג עמוד קנז בהערות). ולמרות שכתבנו שכדאי לחוש לדעת הרמב"ם בזה אולם מה שמצוי היום כיין מוגז יש להתיר כיון שלא הוסיפו ביין זה שום דבר ממשי ואינו דומה ליין שהוסיפו לו סוכר וטעמים (אור לציון ח"ב עמוד קפז).

כתב הגרש"ז אורבעך בהליכות שלמה (עמוד ריח) שכדאי להשתדל להימנע מיין משוחזר (דהיינו שמאדים את היין על מנת למעטו לכדי תמצית שהוא אחד מחמישה ממה שהיה מקודם, ולאחר זמן כשהוא מיועד כבר למכירה מוסיפים עליו עוד ארבע חמישיות מים להחזירו למצבו הראשון). הסיבה לזה שאחר האידוי אין הוא ראוי לשתיה כלל ופסול הוא לקידוש, ויתכן שכיון שהלכתית הוא נדחה בשלב מסוים מלהיות ראוי לקידוש אי אפשר יותר לקדש עליו. והנה מצאנו שחולקים גם על קביעה זו, ראה באריכות בשו"ת שלחן הלוי (עמוד שי) לגר"י בעלסקי שהכשיר יינות משוחזרים.

לסיום: כדאי לדעת את מה שנכתב בספר אור לציון (ח"ב עמוד קפז) שמי שיכול להכין יין בביתו מונע עצמו מכמה ספיקות, ספק בדין הפיסטור אם נחשב הוא כיין מבושל (שכתבנו לעיל שיש מחמירים בו), וכן ספק של נגיעת נכרי במפעל (שדינו כיין נסך), והסביר עוד בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' פז) שהיום מוסיפים במיץ ענבים כימיקלים ושאר דברים שמעוררים ספיקות הלכתיות. אכן כל מה שכתבנו הרי הם כחומרה בעלמא, ולהלכה ודאי שיש להכשיר את כל היינות הנ"ל.

  • יהדות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully