לקראת הוצאה לאור מחודשת של ספר דברים, בימים אלו מתפרסם ביאור חדש וייחודי על הספר, מאת האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, מנהיג "שובה ישראל". הביאור פותח צוהר לעומקם של הפסוקים מחד ומאידך מעניק לנו טיפים והכוונה לחיי היומיום שלנו. וואלה! יהדות בחר קטעים נבחרים.
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (לג יח)
ורש"י פירש, זבולון ויששכר עשו שותפות. זבולון, לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.
והנה קשה, הרי לימוד התורה הוא עיקר ולמדנו שמי שמוזכר בפסוק ראשון כוחו גדול וחשוב יותר, כמו שמצאנו בסדר הברכות (עיין בגמרא בברכות מא) ואם כן היה צריך להקדים את יששכר שהוא לומד התורה והוא העיקר.
והנה משה רבנו מלמד אותנו יסוד עצום שעל כל אחד מאיתנו כשלומד ספר דברים, שהוא ספר המוסר החי וצוואת משה רבנו וכוחו לפתוח את השערים עד כסא הכבוד לכוון. דהנה לימוד התורה חשוב ואין דבר עומד ליד עמלים בתורה, וכל העולם עומד על היושבים ועומלים בתורה.
אבל כאשר האדם מחזיק בידי עמלי התורה ועושה עימם יששכר וזבולון, צריך הזוכה בשותפות הזבולון לכוון לפני שיוצא לעבודתו, לפני שמרויח את כספו, לכוון מעומק ליבו שהכסף שהקב"ה יתן לו הוא לשותפות עם לומד התורה. ואז נכנס האדם למה שאומר התנא (אבות פג מט) "כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת".
ולכן, הזבולון שמחזיק בתורה, לפני שמרויח את כספו, מקבל עליו ליתן ראשון צדקה, הוא זבולון אשר משה רבנו שׂם אותו בפסוק לפני לומד התורה.
לכן כאשר האדם לומד את הפסוק "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ" יכוון שהממון לפני שירויח, מקבל ליתן ממנו לתלמידי חכמים העמלים בתורה.
"וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ וגו' וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (לג י"ג טז)
ורש"י פירש שוכני סנה, ותהא ארצו מבורכת מרצונו, ונחת רוחו של הקב"ה הנגלה עלי בסנה.
והנה צריך לבאר, מדוע רעיא מהימנא משה רבנו, משנה פה וקורא לקב"ה שוכן סנה.
והנה ביארו רבותינו הקדושים זצוק"ל על הפסוק "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם וגו' וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה" (בראשית מה ז) מבואר בזוהר הקדוש (יתרו) דבשעת מתן תורה, פקד ה' את כל עמו וראה דכולהון בני מהימנותא, בני קשוט, אין בהם אחד שנולד בפסול ולכך נתן להם התורה הקדושה.
וכך מובא במדרש (ויקרא רבה לב ה) דבזכות יוסף שעמד בנסיון, נגדרו כל ישראל בעריות ונמצא שיוסף הצדיק היה היסוד והגורם לנתינת התורה לישראל. וזה שאמר יוסף "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם וגו' וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם" רצה לומר שתהיו חיים, דהיינו שומרי הברית קודש שמידה זו נקראת חי עלמין. (זוהר הקדוש מקץ תצג) לפליטה גדולה פירוש, בכדי שתוכלו לקבל את התורה הקדושה, עכ"ד.
והנה במראה הסנה גילה הקב"ה למשה רבנו, שעתידין ישראל להיגאל ולקבל את התורה הקדושה כמו שנאמר (שמות ג יב) "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" והנה כל זה בזכות יוסף הצדיק ששמר את בריתו והיה גדור במצרים ומובדל מן המצרים, ועל ידי כוחו כל עם ישראל שמרו עצמם וגדרו עצמם מן העריות, ולכן זכו לקבל את התורה מסיני.
ולכן, בברכת יוסף כינתה התורה את הקב"ה בתואר שוכני סנה, לרמוז ליוסף הצדיק שהוא הגורם לעורר רצון שוכני סנה, שמקיים הקב"ה את מה שהבטיח למשה רבנו על הסנה.