פעמים רבות, בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והיום: האם סיגריות אלקטרוניות מחייבות כשרות.
שאלה:
כבר זמן מה שאני וחברי נוהגים לעשן סיגריות אלקטרוניות בטעמים שונים, אולם לאחרונה רב מקומי העיר את תשומת ליבי שיתכן שטעמים האלו אינם מותרים ללא הכשר, ורציתי לדעת אם יש דברים בגו.
תשובה:
שלום לשואל החשוב.
לפני שניגע בבעיות הכשרות, יש ליתן לב לבעיית הסכנה שאותם סיגריות אלקטרוניות מביאות עמהם. בתחילה אותם הסיגריות התקבלו בברכה שהרי הם נועדו להיות כתחליף בטוח יותר לסיגריות הטבק הרגילות שידוע לכל היזקם ואין צורך להאריך בזה, ורק נזכיר את הממצאים המפחידים שבישראל מתים כ- 8000 איש מידי שנה מעישון וכששה מיליון איש ברחבי העולם, זאת מלבד מספר רב של מחלות נוראיות שהעישון גורם.
אולם דא עקא שבעוד שהסיגריות האלקטרוניות היו אמורות למעט את הסכנה, נוצרה בעיה חמורה להפליא: עד יציאתם של אותם סיגריות לאוויר העולם, כמות ציבור המעשנים הלך ודעך, ונדמה היה שבעיית העישון כמעט והופכת להיות נחלת העבר, ורק מעטים הם שישארו מעשנים ומסכנים עצמם ואת הסובבים אותם, אולם אחר הפצת סגריות אלקטרוניות אלו ציבור רחב מאוד שלא היו מעשנים כלל הצטרפו לקהל המעשנים, ויתירה מזו - הנגף פשה ברובו לציבור הנוער וגיל המעשנים ירד להפליא.
ועוד חמור מזה יש לציין שבעוד שאדם המעשן סיגריה רגילה, אותה סיגריה עתידה להגמר אחר כמה שאיפות, סיגריה אלקטרונית אינה נגמרת ואותם המעשנים נוטים לעיתים קרובות לעשנם ללא הפסק כל היום. זאת ועוד שממצאים מראים ברורות שעישון סיגריה אלקטרונית - יוצרת תלות והתמכרות ברמה גבוהה יותר מעישון סיגריות רגילות.
וכיוון שיש בסיגריות אלו מיצים רעילים (אכן פחות מסיגריות טבק אולם עדיין ברמה לא מבוטלת) ורעתם מרובה - יש לעורר על כך משום חובת שמירת הגוף והנפש הנלמד מן הפסוק: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד,טו), וכדכתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ד הלכה א): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים והמחלימים".
והנה בנוגע לכשרות: אותם הסגריות, יש לדעת שבנוזל הניתן בסיגריה זו נמצאים דברים שמאוד יתכן שהינם אסורים, וכגון גליצרין הניתן לצורך הטעם שמקורו מן החי ונחשב כאיסור תורה ממש.
אף שאמנם כתב השלחן ערוך (יו"ד סי' קח ס"ה) להתיר לבודקי איכות יינות לשאוף בפיהם יין נסך האסור הנמצא בתוך חבית, אין ללמוד מכאן להתיר עישון סיגריות הנ"ל, כיון שההיתר בנוי על זה שאותה שאיפה ריחה חזק מאוד והינה מזקת את האדם ואינה נעימה לו כלל (תוס' ע"ז סו, ב ד"ה רבא), ואילו שאיפת הסיגריה הנ"ל נעימה ועריבה ולכן אסורה.
והנה כבר דנו רבותינו בסוגית עישון סיגריות וסיגרים שמעורבים בהם דברים האסורים (הסיבה שנותנים בהם חומרים אלו וכגון גליצרין הוא על מנת לשמור על טריותה שלא תתיבש) ויש שהעלו לאיסור ויש שכתבו להתיר, אולם אם נבחן היטב נמצא שגם המתירים לא התירו אלא בסיגריות רגילות ולא בסגריות אלקטרוניות וכמו שנסביר להלן:
ראשון המתירים הינו השער המלך (פי"א ממאכלות אסורות ה"ג והובא בפתחי תשובה סי' קח) בדברו על סיגריה שעירבו בתוכה יין נסך, ובידו כמה סיבות להתיר. ראשית כיון שיין נסך הינו איסור דרבנן (שמדין התורה אסור רק יין שנתנסך לעבודה זרה), יתכן שחכמינו רק אסרו בליעת אותו היין ולא אסרו שאיפת ריחו. וברור שאין להתיר על פי זה סגריה זו שאנו דנים בה שכן גליצרין אסור מהתורה.
שנית, כתב שער המלך להתיר שיתכן שיש ששים פעמים כנגד אותו היין ולכן הוא נחשב כבטל, וגם לפי זה אצלנו אין להתיר את נוזלי הסגריה שכן כמות האיסור בה מרובה ועוד שניתן בגלל טעמו המתוק והטוב, וכל דבר שניתן לטעם אינה בטל בשישים כלל (יו"ד סי' צח ס"ח ברמ"א).
טעם שלישי שנקט הינו שאותו יין נסך ניתן בסיגריה על מנת ליתן בו ריח טוב וכל ריח שאינו נועד לאכילה לא נאסר, אולם בנידון דידן אותם הנוזלים האסורים אינם ניתנים אלא לטעם ולא לריח ולכן אסורים.
ובטעם אחרון רצה לדמות סיגרים לשאיפת יין החבית בזה שאותה שאיפה ריחה חזק ומזיקה את השואף ואין שאיפתה עריבה ולפי זה כבר הסברנו לעיל ששאיפת אותם סיגריות אלקטרוניות נעימה ועריבה.
נמצא: שאפילו לדעת המקילים אין שום צד להקל בסיגריה האלקטרונית ללא כשרות.
יתירה מזו יש לציין שהשואף לפיו מן הסיגריה הנ"ל ימצא שטיפות מן הנוזל נכנסות לתוך פיו, וא"כ אין אנו דנים רק משום שאיפת איסורים אלא גם משום בליעת טיפות אסורות. זאת ועוד שיש לדעת שיש הבדל מהותי בין עישון סגריות רגילות שאדם שואף לפיו עשן לעישון סגריות אלקטרוניות שאינו מכניס עשן אלא את אדי הנוזל ושאיפת אדים נחשבת בהלכה כשאיפת המאכל האסור ממש (זיעת משקים כמשקים, יו"ד סי' צב ס"ח).
כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' טז) שאפילו אם נקל בעישון סיגרית טבק רגילה, אולם אין לעשנה ללא הפסק בין הפה לסיגריה, ולכן יש ליתן כמין שפופרת בפיית הסיגריה, ולפי דבריו היה עולה שכיון שיש בסיגריה האלקטרונית שפופרת היה מקום להתיר, אולם בודאי שאין הדברים דומים שכן אצלנו הוא שואף לפיו מן האיסור ממש ולא עשן ולכן הדבר ודאי אסור.
ואין לדון להתיר משום מטעם הנוזל אינו טוב ואינו ראוי לאכילה, וכגון מה שהביא להתיר בשו"ת צמח צדק (הובא בפתחי תשובה יו"ד ריש סי' צח) ששם הטועם מיד פולט את הטעם האסור ואילו אצלינו הוא בולעו ויש בו משום אחשביה, שמחשיב את הדבר ולכן אסור (טור בשם הרא"ש או"ח סי' תמב).