בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת בחוקתי שבה התורה אומרת "וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ". האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל", מבאר מזה יסוד גדול; הילדים של האדם מעידים עליו האם דרכו אמיתית ונכונה.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
והנה אפשר לבאר ולומר, כשרואים אדם שמקיים מצוה טלית נאה, אתרוג נאה, תפילין נאות, או כל מצוה אחרת שיהודי מקיים, העולם מודד אותו ובוחן אותו בשני סוגי אנשים. אנשים שאוהבים אותו, יאמרו כמה נאים מעשיו, כמה צדיק היהודי הזה, כמה מקפיד במצוות, כמה מסור הוא לקיים את תורתנו הקדושה. אנשים אשר לא אוהבים אותו, יאמרו כמה בעל גאוה הוא, כמה משתדל הוא להבליט את עצמו, כמה מעשים לא נאים, כמה מעשיו לא לשם שמיים. אם כך כל מעשה שעושה האדם, בוחנים אותו אוהביו לטובה, שונאיו לרעה. אם כך, איך נדע האמת אם האדם מעשיו לשם שמיים או לא, איך נדע האם דרכו דרך טובה או לא?
אלא צריך לדעת שהדרך הפשוטה היא לבדוק על האדם אם מעשיו נאים או לא להסתכל בילדים שלו, אם הילדים שלו הולכים בדרך ה' ומתנהגים בהתנהגות טובה, סימן שגם הוא בראשית דרכו הלך בדרך ה', והתנהגותו הייתה התנהגות הגונה וישרה לשם שמיים. אם בניו הולכים בדרך רעה, המבחן הוא שגם הוא הלך בדרך רעה וההתנהגות שלו הייתה התנהגות לא הגונה, ומעשיו לא היו לשם שמיים.
ובזה אפשר לדקדק בפרשת השבוע "וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ" רק לפי זרע האדם וההתנהגות של האדם, נדע האם "מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ", האם ההתנהגות שלו הייתה להקדיש אשה לה' מזרעו, נבין את דרך האדם אם היא דרך אמיתית ודרך נכונה או שלא הייתה דרך הגונה ולא הייתה דרך ישרה.