עמדת ההלכה: האם מותר להדליק מזגן בשבת?

הרב שי טחן מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו, והפעם - מה לגבי מזגן בשבת?

דוד ברגר, מוגש מטעם שובה ישראל
24/05/2022

פעמים רבות, בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והיום: האם מותר להדליק מזגן בשבת?

שאלה:

שלום לכבוד הרב, אנחנו קבוצה שמארגנת שבתות בבתי מלון ומתעוררות אצלנו שאלות רבות בהלכה. הנה שאלה שהתעוררה לאחרונה.

אף שבדרך כלל באולמי בית המלון והלובי ישנה מעלת חום אחידה המכוונת על ידי וסת טמפרטורה, אולם לעיתים קהל המתארחים מרגיש שלא בנוח ומבקש לשנות את המעלות לדרגה חמה יותר או קרה יותר. ולעיתים ישנם אולמות שהמזגן או החימום אינם פועלים כלל באולמות מסוימים, וצוות בית המלון מדליק שם את המיזוג לפי הצורך. האם מותר לאורחים להישאר במקום זה אף אם הדליקו את המזגן או את החימום בשבת קודש?

תשובה:
שלום לכם, וברכה טובה.
תשובה לשאלה זו מתחלקת לכמה נקודות.
אם אלו שהדליקו הינם נכרים.
אם היו יהודים מחללי שבת.

ובמסתעף מזה יש לדון האם ההדלקה נעשתה עבור כלל המתארחים במלון או במיוחד עבור היהודים.
וכן האם המקום היה ראוי להשתמשות גם ללא ההדלקה או שמא לא היה ניתן לשהות שם מחמת שהמקום היה חם או קר למדי.

ועתה ניגש לדון בנקודות אלו:

א. אם מדליק האור היה אינו יהודי, לכאורה היה נראה שיש לאסור להנות ממלאכתו, שכך שנינו בש"ע (סימן רעו ס"א): "אינו יהודי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אפילו למי שלא הודלק בשבילו", ולכן גם כאן יש לבחון מה היא כוונת ההדלקה, אם הוא הדליק עבור המתארחים היהודים יש לאסור, ואם ההדלקה היתה עבור כלל התארחים, נכרים ויהודים יש לראות מי הם הרוב, כדברי הש"ע (שם ס"ב): "ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים מותר להשתמש לאורו, ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור". ואם נראה שהנכרי הדליק עבור היהודים וכגון שהם אלו שהיו צריכים את ההדלקה יש להחמיר בכל אופן, וכדברי המשנ"ב (שם ס"ק יז).

ויש לדעת שאין להקל מפני שהוא עובד במקום, שהרמ"א (שם ס"א) כתב שאין להתיר בין אם הוא עובד בשכירות שמקבל משכורתו לפי שעות או בקבלנות שמקבל לפי מלאכה, דהיינו על כל הדלקה שמדליק.
אולם בנידון שהדליק את המזגן או את ההסקה באולם בית המלון וכדומה יש מקום להקל משום כמה סיבות, הראשונה שכתב הרמ"א (שם ס"א) שאם עשה האינו יהודי בבית ישראל מדעתו אין הישראל צריך לצאת אע"פ שנהנה מן הנר או המדורה, וכתב שם המשנ"ב (ס"ק יב) שלאו דוקא בביתו, דהוא הדין אם שבת במלון אצל אינו יהודי בשבת נחשב המקום כביתו וההלכה לא הטריחתו לצאת ממקומו.
אלא שכל זה שרשאי להפיק הנאה ממלאכת הנכרי הוא רק אחר שכבר הדליק על דעת עצמו, אבל אם היהודי רואה את הנכרי שבא להדליק, הרי הוא מחויב למונעו, כשם שכתב שם המשנ"ב (ס"ק יא).

וכן לעתים יש מקום להקל ולבקש ממנו בפירוש להדליק, וכגון אם הקור גדול כיון שהכל חולים אצל הקור (ש"ע סי' רעו ס"ה), או אפילו אם רק קר מעט ויש בין האורחים ילדים, זקנים או חולים כיון שהם מסוגלים יותר לחלות, וכל שכן לענין הדלקת המזגן בימי החום כיון שהחום קשה יותר מן הצינה כמו שהביאו הרבה פוסקים בשם התוס' (בבא בתרא קמד,ב ד"ה חוץ), ועוד שהדלקת מזגן להרבה פוסקים הוא רק דרבנן כיון שאין בה חוטי להט אלא רק הולדת זרם חשמל, והוי שבות דשבות במקום צער (מנחת יצחק ח"ג סי' כג) שהתירו חכמים בכהאי לצוות את הנכרי (סי' שז ס"ה).

ולגבי מקום בו היה המזגן או החימום פועלים ורק היה נצרך להתאים את הטמפרטורה לפי חפץ האורחים יש להקל לרמוז זאת לנכרי אפילו במלאכות הכרוכות באיסורים מהתורה, כשם שלמדנו במשנ"ב (סי' שז ס"ק עה) שאם יש לאדם נר שאינו דולק יפה מותר לרמוז לגוי שיתקנו ואין בזה איסור, כיון שההנאה מהנר היתה קיימת קודם לכן ואין בזה הנאה מחודשת רק תוספת הנאה הקיימת. וכמו כן אצלנו שאם המזגן או ההסקה עובדים ניתן לרמוז לגוי שיגביהם או ינמיך לפי הצורך.

מזגן ביתי. ShutterStock
מזגן ביתי(צילום: ShutterStock)

ב. עתה נדון לגבי יהודי מחלל שבת שהדליק את ההסקה או את המזגן עבור האורחים. בנידון זה היה צריך בפשטות לאסור כיון שחז"ל אסרו להנות מכל מלאכה שנעשתה בשבת בין שעשאה במזיד ובין שעשאה בשוגג (ש"ע ריש סי' שיח).

אלא שגם בזה יש מקום לפעמים להקל, ראה דברי השמירת שבת כהלכתה (פרק כג סעיף כז): "בית משותף שמחלל שבת הדליק בו בשבת את ההסקה המרכזית, אין חייבים לצאת ממנו או לסגור את גופי החימום שבו כדי לא להנות מחילול השבת. אבל ודאי שאסור להתקרב לגוף החימום או להישען עליו כדי ליהנות על ידי כך מן החום". והטעמים לזה מובאים באגרות משה (או"ח ח"א סי' קכג) שכיון שאיסור הפקת הנאה ממלאכה שנעשתה באיסור בשבת היא רק מדרבנן (ריש סי' שיח) לכן במקום צורך גדול של צינה מותר אפילו אם כוונתו להנות מן המלאכה (רש"י פסחים כו וכן לתוס' שם בצורך גדול), ועוד שיתכן שהנאה של חום נחשבת כדבר שאין בו ממש ודומה לקול, מראה וריח. ועוד שיתכן שאפשר לדון אותו כהנאה הבאה לאדם בעל כרחו ואי אפשר שבכהאי גוונא הקילו (כך הסתפק בשו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' קפה).

אלא שודאי שלכתחילה המארגנים לא יסמכו על כל ההיתרים האלו שנועדו להקל רק בדיעבד וידאגו לפני יום השבת שהמזגן או ההסקה יעבדו בצורה ובאופן שכלל המתארחים ירגישו בנוח.

  • יהדות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully