פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והפעם: האם ראוי לאכול בשבועות סעודה בשרית אחרי סעודה חלבית?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. בחג השבועות הקפדנו כל השנים לאכול מאכלי חלב כנהוג ומיד אחר כן לאכול סעודה בשרית, האם הדבר מותר ואם כן מה נצרך לעשות בין הסעודות?
תשובה:
שלום לכם ותודה על השאלה המאוד נצרכת לכמה וכמה דינים.
נפתח ונאמר שאכן מנהג אכילת מאכלי חלב יסודו בהררי קודש וכבר מובא במקורות קדומים (ראה ברמ"א סי' תצד,ד ובמשנ"ב שם), אלא שיש בזה מנהגים שונים.
ישנם כאלו שאוכלים בסעודת הבוקר סעודת חלב מלאה ללא בשר, וישנם שנוהגים כמותכם לאכול מאכלי חלב ואחר כן סעודה בשרית. לאלו שנוהגים כך יש להקפיד על כמה דברים.
ראשית, יש להחליף את מפת השולחן וכן לפנות את כל הכלים והמאכלים מן השולחן, כולל את פרוסות הלחם ואת הסלטים (יו"ד סי' פט ס"ד), אולם יש שכתבו לאסור רק את הפרוסות ושיורי הפת שאין האוכלים נזהרין שלא לגעת בהם בידים מלוכלכות בחלב, ולהתיר להשאיר את שארית הכיכר הלא פרוסה כיון שנזהרים שלא לגעת בה בידיים מלוכלכות מחלב (אגרות משה ח"א סי' לח).
כמו כן, יש לבדוק שאין שמנונית גבינה על ידיו או אפשר פשוט לשטוף את הידיים. וכן יש להדיח הפה במשקה וכן לאכול דבר מאכל וללועסו היטב כדי לקנח את הפה מן מאכלי החלב (יו"ד סי' פט סעיף ב'). יש שנוהגים לחכות שש שעות כדי לאכול דברי בשר, אחר אכילת גבינה קשה בת ששה חודשים ויותר כגון אחר אכילת גבינה צהובה או גבינה מלוחה (יו"ד סי' פט סעיף ב ברמ"א), ויש הטוענים שכיום גם גבינה כזאת אינה נחשבת כגבינה קשה ואין צורך להמתין אחר אכילתה שש שעות כדי לאכול בשר כיון שאף שגבינות אלו ישנות, אולם כיון שהיו ארוזות בשקיות פלסטיק אטומות, אותן גבינות נשארות טריות כשעת אריזתן (ראה בשולחן הלוי עמוד קצט).
לגבי ברכה בין הסעודות, אף שיש שהחמירו להפסיק זמן מה בין האכילות ולברך ברכת המזון וליטול שנית, כבר פסק המשנה ברורה (סי' תצד ס"ק טז) שאין צריך לכל זה, אלא מיד אחר שעשה את הנזכר לעיל יוכל לגשת לאכילת דברי הבשר.
בתקווה שהועלתי בשורות דלעיל ואסיים בברכת חג שבועות שמח.