בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת בהעלותך שבה אומר משה רבנו לקדוש ברוך הוא "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים".
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, מנהיג "שובה ישראל", הביא בשיעורו את קושיית רבנו החתם סופר: הקב"ה אומר למשה רבנו שצריך לתת בשר לעם ישראל, משה רבנו שואל את הקב"ה איך אפשר לתת לשש מאות אלף אנשים אוכל וכי משה רבנו מסתפק ביכולת הקב"ה לתת אוכל לעם ישראל, הרי הקב"ה זה מעל לשכל ומעל לכל הבנה ופשוט שהקב"ה כל יכול, הקב"ה זן ומפרנס את כל העולם כולו מביצי כינים ועד קרני ראמים, אם כך מה משה רבנו שואל את הקב"ה אם הוא יכול לתת אוכל לכ"כ הרבה אנשים? ושאלה נוספת שואל רבנו החתם סופר למה משה רבנו אומר דוקא רגלי העם ולא שש מאות אלף אנשים מבני ישראל?
אלא מבאר רבנו החתם סופר ואומר יסוד גדול, מתי שהקב"ה נתן לבני ישראל את המן, התורה הקדושה אומרת "לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת" (שמות טז, טז) גולגולת זה ראש, מתי שהאדם עם יראת שמיים ודבקות בקב"ה ואין לו תאווה אז הוא בבחינת גולגולת שזה ראש. מתי שהאדם נופל לתאווה אז הוא בבחינת רגל, יורד מלמעלה מהראש למטה לרגליים.
הרב פינטו הסביר כי על פי זה אפשר לבאר את מה שמובא במדרש (קהלת רבה א, יג) מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, אדם יש לו מיליון רוצה שניים, יש לו עשר רוצה עשרים, אדם אף פעם לא עוצר במה שיש לו. אדם מקבל דבר ממישהו הוא רוצה יותר ואז הוא מאשים ואומר עשו לי ולקחו לי, אין סוף לטענות שלו.
משה רבנו אומר לקב"ה ברגע שניתן לבני ישראל את התאווה של הבשר, אם יהיה להם בשר הם ירצו עוד ואם מתחילים עכשיו תאווה אין לזה סוף. אומר משה רבנו לקב"ה אתה הקב"ה בראת את העולם שמי שיש לו מנה רוצה מאתיים, הם רוצים עכשיו בשר והם ירדו מגולגולת של מן לרגלים, אז גם אם תתן להם עכשיו זה לא יספיק והם ירצו עוד, אז איך אפשר להשלים את כל התאווה הזאת ואת כל מה שהם רוצים, אפילו אתה הקב"ה ח"ו איך תתן להם את זה?
צריך לדעת, הוסיף הרב פינטו, שהקב"ה ברא את העולם עם גבולות ואי אפשר לעבור את המציאות של העולם, אדם יכול להיות עם מטוס וזה לא מספק אותו הוא רוצה שני מטוסים, יש לו שניים הוא רוצה ארבעה, יש לו אונייה הוא רוצה עוד אחת, יש גם גבולות בעולם למה שהאדם יכול. היום יש עשירים בעולם שיכולים הכל לעשות, אז לא מספק אותם מטוס אחד ולא מספקת אותם אוניה.
הרב פינטו סיפר: לפני כמה זמן היה אצלנו אדם שאמר לנו, הרב יש לי הכל, יש לי מטוס ויש לי אוניה ועכשיו אני רוצה לעלות לירח. הוא שילם ארבעים מיליון דולר ועשה שלוש שנים הכנות לגוף בשביל לעלות ביום הולדת של גיל שישים לירח. אין לאדם כבר מה לעשות בחיים, היום האדם כבר ממצה את כל התאוות שבעולם. אם נזכור לפני שנים, למי היה פלאפון למי היה טיסות והיה בית, והיום לאנשים יש בית בניו יורק ובית במיאמי ובית בארץ ישראל, כלום לא מספק את האדם.
משה רבנו אומר לקב"ה, הם מתחילים עכשיו את התאוות של רגל זה כבר ירד מראש זה עכשיו רגל, הם רוצים בשר ולאן התאוות האלה ילכו ולאן הן יגיעו, זה רצונות של תאוות שאי אפשר לספק אותן. אומר החתם סופר זו הטענה של משה רבנו מי יכול לספק ולממן את זה, ברגע שירדו מראש לרגל יש להם מנה הם ירצו מאתיים.
אדם נותן לאשתו את כל הטוב שבעולם, לאט לאט היא כבר לא מעריכה את זה היא רוצה עוד, היא אומרת לו מה עשית לי, לא עשית לי כלום זה מגיע לי. אדם קונה ונותן לילד שלו, אם הילד היה יודע כמה האבא עושה בשבילו, אבל הילד לא מבין והוא חושב שהאבא חייב לו. האבא רק חוזר קצת עצוב מהעבודה אז הילד קצת פגוע, נשבר ובוכה הולך לפסיכולוג בבית הספר שההורים צועקים עליו ומרביצים לו ועושים לו. אדם עושה משהו ומתחיל לדבר ולאט לאט הוא מאמין במה שמדבר ומאבד את כל עולמו. אדם נותן צדקה ואז אומר לשון הרע אומר כך וכך, הוא מאבד גם עולם הזה איבד את הכסף, גם את העולם הבא ועלה בידו רק חורבן שאין לו שני.
לכן אדם מתי שמתחיל בתאווה ומתחיל בדיבור, הוא חייב לבלום את זה מיד כי בסוף לא ישיג כלום והחריב את כל עולמו. משה רבנו אומר לקב"ה גם הבשר שעכשיו הם מתחילים לבקש גם אתה איך תממן את זה כי אתה הקב"ה אמרת שמי שיש לו מנה רוצה מאתיים ואז אין לזה סוף. נכון שהכל הקב"ה יכול, אבל יש גם גבולות שהקב"ה ברא בעולם.
עם ישראל מתחילים לאכול בשר, הם מאבדים את המן יורדים מהדרגה של הגולגולת ונכנסים לתאווה וכדי להצדיק את זה הם מוצאים את כל הפתרונות למה הוא צודק פה ולמה צודק שם ואז האדם מאבד את כל עולמו, על זה אומר משה רבנו לקב"ה שבגבולות שהקב"ה שם בעולם הוא לא יכול לעשות את זה כי האדם לא יסתפק בזה וירצה לעבור את זה.