האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו חידד בשיעורו את אחד המושגים הנפוצים ביותר: אהבה. מהי אהבה וכיצד אפשר לדרוש מהאדם לאהוב את ה' - הרי אהבה היא הרגשת הלב.
וכך הסביר הרב פינטו:
אנחנו מוצאים שהתורה הקדושה מצווה אותנו ואומרת "ואהבת את ד' אלוקיך בכלל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", מצווה שהתורה מצווה אותנו לאהוב את הקדוש הקב"ה ואהבת את ד' אלוקיך בכל ללבך ובכל הלב ובכל נפשך ובכל מאדך.
כל המפרשים שואלים, הראשונים מקשים ואומרים; איך אפשר לצוות את האדם לאהוב? אפשר לצוות את האדם להניח תפילין, לשמור שבת לעשות מצוות כאלו זה דבר מובן, אבל לצוות את האדם לאהוב? אהבה זה דבר שבא מעומק הנשמה של האדם, מעומק הלב של האדם. ואיך אפשר לצוות אדם לאהוב אדם?
לעשות משהו לפעול פעולה - אני מבין שאפשר לצוות אבל לצוות אדם לאהוב ואהבת את ד' אלוקיך, לצוות אדם לאהוב זה דבר שקשה להבין ואם כך איך התורה הקדושה שהיא תורת אמת והיא התורה הנכונה והאמית והעילאית ביותר איך היא מצווה דבר שהוא לא ביד של האדם.
"ואהבת.." לאהוב את ד' אלוקיך איך אפשר לצוות כזה דבר?
אז הרבה מהמפרשים מפרשים את זה בכמה דרכים. אחד הדרכים שהרמב"ן מפרש ואומר:
בן אדם יש לו בשורש שלו אהבת ד', מתי שהקב"ה ברא את האדם יש לו בשורש אהבת ד' ומתי שיש לאדם בשורש אהבת ד' אז גם ברבות הימים אפשר לצוות אותו לאהוב את ד' כי זה השורש שלו, שורש נשמתו נמצא עם כוח חזק לאהוב את ד'. וגם אם אדם מתרחק וכל דבר שקרה , בשורש של הנשמה לאהוב את ד' נמצא אצל האדם בכל הכוח, ומשום שזה נמצא אצל האדם בכל הכוח התורה יכולה לצוות אותנו דבר שיש בתוכנו רק להפעיל אותו ולאהוב את הד' כי זה דבר שהוא חלק מאיתנו וזה העניין של ואהבת את הד' אלוקיך .
צריך להסביר ולהתעמק ולהבין יסוד גדול, יש הבדל גדול בין אהבה שאדם אוהב "ואהבת את ד' אלוקיך.." ואהבת לרעך כמוך.." בין אהבה לבין נאמנות, אהבה זה עולם אחד ונאמנות זה עולם שני אהבה זה דבר עילאי, דבר רוחני, דבר קדוש, דבר מרום, דבר שקושר את הנפש לנפש, דבר שקושר את האדם לקב"ה, דבר שקושר "ואהבת לרעך כמוך.." קושר את האדם עם החבר שלו, זה אהבה זה דבר עילאי דבר רוחני דבר מקודש דבר של אהבת תלמיד לרבו, דבר מרומם ביותר שאין לו שני הכוח של האהבה זה משהו ממדרגות הגבוהות ביותר ומהשערים הגבוהים ביותר בשמים עניין של אהבה.
אבל יש דבר ברבות הימים ברבות החיים ברבות הגלויות ברבות הדורות אנשים פנו אותו ועשו אותו בצורה לא אמיתית ולא חכמה והדבר הזה הוא לא תועלת אלא יש פה נזק גדול ביותר ואנשים הולכים ובמקום לאהוב את ד' במקום לאהוב את החבר במקום לאהוב את בני המשפחה במקום לאהוב את רבו הם מחליפים את האהבה באמון.
מה פירוש מחליפים את האהבה באמון? אנשים ראו הרבה פעמים שאהבה זה דבר בעייתי שיכול פתאום להשתנות, היום אדם אוהב אדם מחר פחות אוהב את האדם אז יצרו בעולם מנגנון חדש שהוא משנה והוא החליף את המקום של אהבה אמיתית, ובמקום לאהוב אנשים בונים כמו קשר של אמון אחד בשני והקשר של האמון הזה הוא החליף את הקשר של אהבה אמיתית שהייתה.
פעם אדם היה מתפלל ועוד היום יש הרבה צדיקים שמתפללים ומתפללים מאהבה ובכל פעם שהם מתפללים הם מרגישים שהתפילה היא תפילה חדשה ומרגישים ש"ואהבת את ד' אלוקייך בכל לבבך ובכל נפשך" כפשוטו, כך הוא אדם, אוהב את ד' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו אהבה אמיתית.
מתי שאדם היה רואה את חברו הוא מרגיש ואהבת לרעך כמוך, הוא מרגיש שהוא אוהב את החבר שלו כמו שאוהב את עצמו, מתי שהיה רואה את רבו שאני אוהב את רבי כמו שאני אוהב אותי את עצמי ויותר אבל משום שנכנס משהו חדש לחיים והעולם שינה את המציאות ושינה את הדברים ומאהבה זה נהיה נאמנות אז אנשים בונים נאמנות, אני אהיה נאמן לך אתה תהיה נאמן לי אנחנו שותפים, כבר אהבה היא לא אהבה אמיתית היא אהבה מזויפת זה אהבה שמורכבת ואהבה שהשתנה הכביש שלה לכביש של נאמנות אני נאמן אלייך אתה נאמן אליי, אני נאמן לד' שד' יהיה נאמן אליי, אני נאמן לחבר שלי לשותף שלי אז השותף יהיה נאמן אליי.
הברית לא נהייתה ברית של אהבה אלא ברית של נאמנות כמו עסק, אתה נאמן אליי אני נאמן אלייך, אתה שומר לי אני שומר לך. וזה לא אהבה אמיתית .
אהבה אמיתית היא לא מותנת בכלום אהבה אמיתית לא מותנת בשום דבר בעולם ובשום דבר בחיים, היא מותנת בדבר הבסיס שבא מהנפש של האדם של אהבה. אבל נאמנות היא מותנת כמה שאתה תהיה נאמן אני אהיה נאמן , מחר לא תהיה נאמן גם אצלי יפרם הכוח של הנאמנות והמחייבות של הנאמנות אלייך.
הקב"ה ייתן לכולנו ישועה וברכה, שמחה והצלחה וסייעתא דישמיא גדולה.