עמדת ההלכה: האם חובה להפריד גברים ונשים?

מדוע בכלל קיימת הפרדה בין גברים ונשים? ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, הרב שי טחן, נדרש בסוגייה והשיב בהרחבה

מוגש מטעם שובה ישראל
14/06/2022
תלמידים עם רב בבית כנסת(צילום: ShutterStock)

פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והפעם: מה מקור הדין שצריך להפריד בין נשים לגברים?

שאלה:

אני ושותפי למקצוע פתחנו חברה שעוסקת באירגון כנסים לכל מיני ארועים, הציבור שלנו דתי ברובו, ובכל פעם מתעוררת אצלנו השאלה של חיוב הפרדה בין גברים לנשים וכן מתי על פי הלכה יש חיוב להעמיד מחיצה. אשמח לקבל הדרכה מעשית בנושא.

תשובה:

שלום לכם ויהי רצון שבזכות שמירת ההפרדה והקפדה על הקדושה הקדוש ברוך הוא יהיה בעזרכם.

מקור הדין:

ראשית הבה נבאר את מקור הדין ואחר כן נראה מהם כללי הדברים לפי מה שהדריכו ולימדו רבותינו הפוסקים:

הנה ישנם שני חיובים שונים, אחד- חיוב הפרדה בין גברים לנשים, ושני- חיוב להעמיד בניהם מחיצה. ולעיתים יתכן שיהיה חיוב הפרדה בלבד אף שיהיה מותר להיות בלא מחיצה.

לגבי חיוב ההבדלה והפרדה בין גברים לנשים הגמרא בסוכה (נא, ב) למדה מפסוק בנביא זכריה שיש בזה חיוב אפילו בזמן אבל, וכל שכן בזמנים של שמחה כדי שלא יהיה עירוב של נשים וגברים, ולכן גם בשמחת בית השואבה בבית המקדש תיקנו מרפסת עליונה עבור הנשים. הפוסקים למדו מגמרא זו שחיוב זה הינו מן התורה כהלכה למשה מסיני.

הרב מרדכי שוואב (ראה לשון השאלה בלב אברהם סי' קלה) סבר שמעיקר הדין אין איסור לשבת בהפרדה ולכן רואים אנו שרבים מקילים ושההפרדה היא חומרא ומידת חסידות ובמקום צורך גדול של החזקת תורה ומפני דרכי שלום יש לדחות חומרא זו ולהשתתף, וכגון שעושים ארוע להתרמה וכדומה.

אולם הפוסקים סברו שלא כמותו וכתבו שחיוב הפרדה הינו חיוב גמור ומן התורה. ראה איך הרב אברהם ווינפלד בעל השו"ת לב אברהם חלק עליו בכל תוקף וכתב שהפרדה זו הינה חיוב עצמי גם אם ברור שלא יבואו לקלות ראש ולהרהורי עבירה, ואינו רק גדר לעבירה ולכן אין מקום כלל להתיר בשום מצב. וכן הרב בצלאל שטערן בשו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' פו) כתב בחומרה לאסור.

והסביר שישנם שני חיובים שונים: א. איסור להיות יחד בתערובת אנשים ונשים, אולם אם הם עומדים בנפרד, נשים מצד זה ואנשים מצד אחר אין בזה איסור כל עוד שאינם באים לידי קלות ראש והסתכלות. ב. אף אם הם אינם מעורבים, אם רואים שהם באים לידי קלות ראש והסתכלות יש לעשות תיקון למנוע זאת ולהעמיד מחיצה.

גם לגבי מחיצה כתבו הפוסקים שחיובו מן התורה (אגרות משה או"ח ח"א סי' לט, משנ"ה ח"ז סי' יב), אולם בדין גובה המחיצה מצאנו מחלוקת.

הגאון ר"מ פינשטיין סבר שכיון שטעם עשיית המחיצה הינו על מנת למנוע קלות ראש לכן מספיק שיהיה גובהו עד מעל גובה הכתפיים (כגובה י"ח טפחים), ואף על פי שהראש נראה הדבר מותר שאין טעם המחיצה שלא יסתכלו האנשים בנשים (שהרי יש להקפיד שלא להסתכל כמו בכל מקום), רק למנוע שלא ירבו שיחה ושלא יגעו בידיהם. רבים חלקו עליו בזה ובראשם האדמו"ר מסאטמר (דברי יואל ח"א סי' י) שכתב שדין המחיצה הוא למנוע הסתכלות ולכן יש להגביה את המחיצה מעל גובה ראשי הנשים.

גם הגאון ר"ע איגר (ליקוט תשובות וחידושים סי' נ) כתב בזמנו שמטרת המחיצה היא שלא יהיו פני הנשים נראות בעזרת אנשים.

נשים דתיות מתפללות בכותל המערבי. ShutterStock
נשים דתיות מתפללות בכותל המערבי(צילום: ShutterStock)

במקום שכל אחד עוסק בעניניו הפרטיים:

אחר שראינו את עיקרי ההלכה ניגש בעזרת השם יתברך לפרטי ההלכה ונלמד מתי ואיך ניתן להקל, ובאמת מצאנו כמה סיבות לעיתים להקל לא לעשות הפרדה בין גברים לנשים, וננקוט אותם להלן.

הנה דין הפרדה לא נאמר במקום שכל אחד עוסק בעסקיו הפרטיים כגון הנכנסים לבאנק, למשרד או לחנות וכן הנוסעים באוטובוס וכדומה, כיון שחיוב הפרדה הוא רק אם עושים דבר במשותף וכגון תפילה בבית הכנסת או השתתפות בשיעור, וכלשון הלב אברהם: "נראה שדין איסור תערובת הנלמד מהגמרא, היינו דוקא באם המתאספים קובעים עצמם לאיזה דבר מאוחד המאחד אותם יחדיו, וכמו בהספד שכולם יתאחדו למטרה זו, וכן בשמחת בית השואבה או בסעודת נישואין שיש דבר משותף בין כולם, מה שאין כן בנוסעים יחד ברכבות וכיוצא בזה שכל אחד נוסע לדרכו ואין שום דבר שיאחד אותם, אין זה בכלל איסור תערובת וכו'... היוצא לנו מכל זה להלכה שלהשתתף בסעודה שאנשים ונשים יושבים יחד במעורב הוא איסור דאורייתא לכל הדיעות".
וכמה דוגמאות להנ"ל נכתבו בדברי הפוסקים.

ראה במשנה הלכות (ח"ו סוף סי' רכו) שכתב שמותר לאנשים להיכנס ולאכול במסעדה אף שבשלחנות הסמוכים ישנם נשים האוכלות (וכן להיפך) והסיבה היא כיון שהם אינם מכירים זה את זה, ונראה שטעם זה אינו מספיק אלא בצירוף זה שאין הם עושים דבר במשותף אלא כל אחד עסוק בעניניו שלו.

גם כך עולה מדברי הגאון רב משה פינשטיין שהתיר נסיעה ברכבת אף שיש בו אנשים ונשים בעירוב ואף שיתכן שמחמת הצפיפות יגעו ללא כונה אחד בשני, (אגרות משה אה"ע ח"ב סי' יד): "בדבר הליכה בסאבוויי ובבאסעס בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב"ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה וגו'... ולכן לא שייך לחוש מללכת בסאבוויי ובאסעס בשעת הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, דהנגיעה בלא מתכוין מחמת שא"א לו ליזהר אין זה דרך תאוה וחבה. וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה כשליכא מקום אחר דג"כ אין זה דרך תאוה וחבה." עכ"ל.

גם הרב בנימין זילבר בשו"ת אז נדברו (ח"י סי' כח) כתב להתיר לשבת באוטובוס ליד אשה זרה וכן בשו"ת שלמת חיים (סי' ט).

וכן הראשון לציון הגר"י יוסף (ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה עמוד שעה) התיר מעיקר הדין לשבת אחד ליד השני, וז"ל: אף על פי שמעיקר הדין אין איסור לאיש לשבת ליד אישה באוטובוס ציבורי או ברכבת, וכן אין איסור לאשה לשבת ליד איש כל שלא נוגעים זה בזה כלל, מכל מקום מנהג בנות ישראל הצנועות להמנע מכך, וישראל קדושים נמנעים מדברים אלו. וכן ראוי לנהוג בפרט אם היושבת לידו לבושה בבגדי שחץ ופריצות, ללא שרוולים, או בחצאית קצרה".

שהייה לזמן קצר:

גם במקום שהשהייה שבמקום הינו לזמן קצר ישנם מקילים על פי דברי התוספות (סוטה יט, א) שכתבו שרשאי הכהן ליתן ידו תחת ידי האשה המביאה קרבנה (בהפסק מפה) כיון שאין יצר הרע מצוי לשעה. ולמדו מכאן כמה פוסקים (שו"ת אבק דרכים יו"ד סי"ג, הובאו דבריו בשו"ת מלאכת שלמה קמחי סי"ג ובדרש אברהם ח"ב דף קטז).

חיוב מחיצה:

לפי מה שלמדנו לעיל עולה שאם בני אדם מתקבצים לדבר בשותפות יש חיוב הפרדה בין גברים לנשים, ולכן חל עלינו חובת הבירור אימתי יש להוסיף גם מחיצה.

והנה כתב האגרות משה (או"ח ח"א סי' מא) שכשנמצאים במקום קיבוץ לדבר הרשות, דהיינו שאין הם מחויבים להיות שם אין חובה להפריד ע"י מחיצה, ודי שיהיו נשים לבד וגברים לבד, וז"ל: "ובמקום קיבוץ לדבר הרשות, ואף בחתונות וכו'... ויותר נוטה שאין איסור זה".

כמו כן הגאון הרב בנימין זילבר בשו"ת אז נדברו (חי"ב סי' מח) האריך להתיר לאכול במסעדות ובבתי מלון כל משפחה על שולחן נפרד ללא הפרדה ואין לחוש להסתכלות, ומי שיודע שאין באפשרותו להיזהר אסור לו באמת לאכול באולם אחד, אבל אין בזה חיוב הפרדה.

שורה תחתונה:

כיון שהרצאות וכדומה נעשים בצוותא לכן יש להושיב גברים ונשים בנפרד, אולם אין חיוב להעמיד מחיצה בניהם. ולגבי האכילה ניתן להושיב איש עם אשתו על שולחנות נפרדים ללא הפרדה בין הגברים לנשים.

  • יהדות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully