בניתוח פסיכולוגי-חברתי מדהים, ניתח האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש מוסדות "שובה ישראל", את הצורך האנושי בחברים, ומדוע אנחנו כל כך חוששים להיות לבד. הרב פינטו גם העלה על השולחן את התובנה המקובלת שבדידות היא דבר רע והוא ביקש לשבור את המוסכמה הזו ולהעניק לה פנים חדשות.
הנה דבריו המלאים, מתוך שיעור שמסר לפני ימים אחדים במרוקו:
אחרי שבת וחג - הנפש נכנסת לעצבות
מהבוקר אנחנו מקבלים הרבה הודעות, הרבה אנשים מבני הקהילה מכל המקומות. הרבה מחלוקות הרבה ויכוחים בבתים, הרבה מחלוקות עם שותפים, הרבה מחלוקות בין אחים, בין חברים. זה זמן אחרי החגים, תמיד אחרי האור והתעלות הנפש של שבועות - נכנסים לעצבות לקטנות המוחין, תמיד אחרי שבת קודש יש התעלות הנפש, מוצאי שבת - זה זמן שהשטן נכנס, העצבות נכנסת.
צריך להיות חכם ולדעת איך להסתכל ואיך לראות את הדברים ואיך לחשוב על החיים בצורה נכונה, על פי דרך ה' ולהימנע מטעויות שהן טעויות קשות שבשעת הטעות - זה דבר קטן ביותר, דבר של הנאה קטנה או דבר שנראה רווח קטן, אבל הנזק הוא חמור לשנים, לדורי דורות. אדם צריך מבעוד מועד להיזהר לא להיכנס לטעויות הקשות שהן יכולות להחריב לאדם את חייו.
מדוע אנחנו כל כך חוששים להיות לבד?
אחד הדברים הקשים ביותר, שאדם מרגיש בנפש שלו - זה הבדידות. אדם פוחד מהבדידות פחד גדול ביותר. הבדידות זה כמו מערה שחורה שאדם פוחד להיכנס לתוך המערה הזו ולהיבלע בתוך המערה הזו, ואחת המלחמות של האנשים בחיים - זה לא להגיע למצב של בדידות ואז אדם מחפש לא להיות בודד, מחפש חברים, מחפש חברה, מחפש עם מי להעביר את הזמן, עם מי לדבר, עם מי למלא את היום.
אחד הנזקים החמורים שקורים לאדם בחיים - זה החברות שאדם בונה ויוצר. החברות שאדם בונה ויוצר בשביל לברוח מהבדידות, מהפחד הגדול של האדם לא להיות בבדידות ולא להגיע לבדידות ואז מהטעות הזו שאדם נזהר ופוחד לא להגיע לבדידות, הוא נקשר וקושר את עצמו לחברה לא טובה, לאנשים לא טובים, לשותפויות לא נכונות- הכל בגלל בריחה מהבדידות. והבריחה מהבדידות מכניסה את האדם לצרות צרורות, לכל החיים, והרס של כל החיים שלו ושל בני משפחתו.
מהי בעצם בדידות?
לכן, בדידות זה דבר שצריך לנתח אותו בצורה נכונה, מה זה בדידות. בדידות: אדם צריך תמיד לדעת שברגעים הכי קריטיים בחיים של האדם הוא לבד, מתי שאדם נולד לעולם - הוא לבד, הרגעים של הלידה הם הקשים ביותר, אדם לבד, ומתי שאדם נפטר מן העולם ומת לעולם של כולו טוב - גם הוא לבד.
הרגעים הקשים והקריטיים בחיים - זה לבד בלי שום אדם. למלאות את הזמן עם אנשים ולמלאות את הזמן עם חברה - זה דבר נכון וטוב וחשוב, הרי חז"ל אומרים "קנה לך חבר", אבל כל עוד שהחברות לא באה מפחד מבדידות. כי מי שהחברות מגיעה מפחד מבדידות שם רוב הטעויות שיש בחיים נעשות. אדם צריך שהחברות והשותפות והחברה תהיה לא מתוך זה שאדם פוחד להיות בודד, כי זה הדבר המסוכן ביותר.
הפתרון: חברה של מצוות ומעשים טובים
לכן, כל אחד צריך לקנות לו חברים, לקנות לו חברה. איזה חברה? של מצוות, של מעשים טובים, שהיא לא תלויה לא באדם, לא במחשבה, לא בדיבור, לא בחברה שהוא מחפש ויוצר ובונה לעצמו והיא נהיית הצרה והטעות והבעיה הגדולה שלו בחיים.
וככה צריך לחנך את הילדים מקטנותם: הבדידות היא לא דבר מפחיד, והבדידות היא לא דבר מסוכן. הכניסו לאנשים בראש בעולם שאדם שהוא לבד הוא מסכן- לא! וודאי שצריך חברה, וודאי שטוב שדעתו של האדם תהייה מעורבת עם הבריות אבל תהיה מעורבת בצורה שזה לא בא מפחד מבדידות אלא בצורה שזה בריא וטוב וחברים למצוות, חברים לדברים טובים, לא מפחד לעשות שותפות, לא מפחד של בדידות לעשות כל דבר אחר. כי כל דבר שנעשה מפחד מבדידות, זה הפתח לצרה ובעיה הגדולה ביותר של החיים של האדם.
לכן, כל אדם ישים את כל מהוויו וכל כוחו למצוות, לזיכוי רבים, לחזק אנשים בתורה, לחזק אנשים בזוהר הקדוש, לחזק אנשים בספר דברים, לחזק אנשים במצוות, במעשים טובים, אז האדם הולך בדרך שבאמת היא דרך אמיתית וטובה! ואז האדם מוקף במצוות, מוקף בשמחה אמיתית, לא בשמחה מדומה, לא בשמחה של השטן שהוא נותן לאדם הרגשה שהוא הצליח ושהוא מצליח ושיש לו חברה, החברה הזו - זו לא חברה, זו צרה, החברה הזאת היא הדבר החמור ביותר ומוטב להיות בבדידות לבד עם הקב"ה שהוא החברה הטוב של האדם. מהרגע שנולד לעולם יש לאדם רק את הקב"ה, בגן, בבית-ספר.
הקדוש ברוך הוא - נמצא תמיד עם האדם
בשורה התחתונה: חברים מתחלפים, הכל מתחלף, מה שנשאר לאדם זה הקב"ה! הקב"ה "ד' צלך" -כמו צל, "על יד ימינך"-ד' הולך איתך כל הזמן. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" חברה וחברים שקונים רק בשביל שיהיה לך נעים ושיהיה לך עם מי לדבר ועם מי להעביר את הזמן ולא להשתעמם- זה חברה שסופה מי ישורנה והיא הרס שאין כדוגמתו. "חבר אני לכל אשר יראוך" למצוות, למעשים טובים, זה חברה אמיתית וזה חברה בריאה וזה חברה נכונה.
לכן, מראש למנוע ויכוחים, למנוע בעיות, למנוע דברים לא טובים, להתרחק מחברות שבונים בשביל שאדם לא יהיה בבדידות, כי זה תחילת הבעיה וזה ההרס שמי ישורנו.