פלא: הנמלה לא תיגע לעולם באוכל של חברתה

בפרשת שלח שאותה נקרא בשבת בבית הכנסת מספרת לנו התורה על המרגלים שדיברו סרה על ארץ ישראל. רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו כי מכאן למדים שאיך שהאדם מראה את עצמו בפני אחרים - ככה יחשבו עליו. ההסבר המלא של האדמו"ר בפנים

דוד ברגר, מוגש מטעם שובה ישראל
16/06/2022

בשבת נקרא בבית הכנסת את פרשת שלח שבה התורה מספרת לנו על המרגלים שדיברו סרה על ארץ ישראל וטענו כי בארץ ישראל ישנם בני ענקים וכי "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".

האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, מנהיג "שובה ישראל", הסביר בשיעורו כי מכאן למדים שאיך שהאדם מראה את עצמו בפני אחרים - ככה יחשבו עליו.

וכך אמר הרב פינטו בהרחבה:

בפרשת השבוע אומרים המרגלים אחרי שחזרו מלרגל את ארץ ישראל "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם", המרגלים מספרים שיושבי הארץ ראו את המרגלים כמו חגבים. רש"י אומר במקום שמענו אומרים זה לזה נמלים. הרבה שנים אנחנו חושבים על הרש"י הזה, ידוע שכל מילה ברש"י מדוקדקת בדקדוק גדול ביותר ורש"י חזר על הפירוש שלו שבעה פעמים וברוח הקודש אמר רש"י את הדברים. אם התורה אומרת כמו חגבים, למה רש"י משנה ואומר כמו נמלים, הרי רש"י לא משנה דברים על דעת עצמו ואומר דבר שלא בדיוק כמו שהתורה אומרת, אם כך למה רש"י אומר כנמלים ולא כחגבים?

אלא אומרים רבותינו הקדושים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם כמו שהאדם רואה את עצמו בפני עצמו, כך האנשים חושבים עליו. אם אדם יושב עם אדם אחר בלי בטחון עצמי, גם אותו אדם יתנהג כלפיו בחוסר בטחון עצמי ויזלזל בו. אם האדם יהיה עם בטחון עצמי ויעמוד בחוזק נפשי, האדם שמולו יכבד אותו ויתנהג איתו בתור אדם מכובד.

ואולי אפשר לפרש עוד, חז"ל אומרים לנו (עירובין ק:) אמר רבי יוחנן אלמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה. אם הקב"ה לא היה נותן לנו את התורה הקדושה היינו לומדים את כל האורחות חיים שלנו ואיך להתנהג בחיים מהחיות. מהנמלה היינו לומדים לא לגזול ובטחון בהשם, כי מי שגוזל הוא לא מאמין בהשם, אדם גונב וגוזל כי הוא רואה שאין לו והוא לא מאמין שיכול להיות לו, אז הוא הולך וגונב. אבל אדם עם בטחון בהשם אומר אין לו היום, מחר השם יתן לו.

אילוסטרציה. ShutterStock
מהנמלה היינו לומדים לא לגזול ובטחון בהשם(צילום: ShutterStock)

ורואים מה שמובא במדרש (דב"ר ה, ב) על הנמלה את מעלת הבטחון בקב"ה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא וְכָל חַיֶּיהָ אֵינָהּ אֶלָּא חִטָּה וּמֶחֱצָה, וְהִיא כּוֹנֶסֶת אֶת אֵלּוּ, שֶׁאָמְרָה שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיִּים וְיִהְיֶה לִי מוּכָן לֶאֱכֹל. הנמלה חיה שישה חודשים ובכל זאת היא אוספת כמות גדולה של אוכל שאפשר לפרנס עם זה הרבה אנשים ממה שאספה בשישה חודשים. הנמלה בונה את הבית שלה שלוש קומות, קומה עליונה משאירה אותה ריקה שאם ירד גשם האוכל לא יתקלקל וקומה תחתונה משאירה הנמלה אותה ריקה בגלל שיש שם יובש ועובש שלא יקלקלו את האוכל, בקומה האמצעית שומרת שם את האוכל.

ואומר המדרש הנמלה שומרת כמויות כ"כ גדולות של אוכל למרות שהיא חיה רק שישה חודשים, כי אומרת הנמלה לקב"ה גם שנכתב עלי לחיות שישה חודשים, אני מאמינה בך שתפרע את זה ואני אוספת אוכל כי יש לי אמונה שתתן לי יותר זמן לחיות ומפה רואים את הכוח של הבטחון והאמונה הגדולה של הנמלה בקב"ה.

וידוע שבבריאת העולם, כשהקב"ה רצה לברוא את האדם הוא ביקש מכל הבריאה כולה שכל אחד יתן חלק ממנו, כמו שהמשנה אומרת (אבות ה, כ) הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי. וכך גם מתי שדוד המלך סיים לכתוב את ספר התהלים, אומר המדרש (ילקו"ש תהלים, קנ) שזחה דעתו של דוד עליו ובאה הצפרדע ואמרה לו שלא תזוח דעתו עליו והיא אומרת שירות ותשבחות יותר ממנו ומיד דוד המלך התבייש ושתק. שאלנו איך הצפרדע יכלה לבוא ולהוכיח את דוד המלך, אלא האדם קיבל את הכוח לשיר ולהודות לקב"ה מהתרומה שהצפרדע תרמה לאדם בבריאת העולם ולכן יכלה להוכיח אותו.

וכך גם פרשנו ואמרנו על עורות התחשים בבנית המשכן, במשכן היה עור מיוחד שכיסו בו את המשכן מחיה שנקראת תחש ואומרת הגמרא (שבת כח:) תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה.. וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז. התחש הייתה סוג של חיה שנבראה לפעם אחת בכל העולם רגע לפני שבנו את המשכן. נשאל למה הקב"ה לא ברא אותה בבריאת העולם וברא אותה לרגע אחד לבנית המשכן, אלא אם היא הייתה נבראת בבריאת העולם היא הייתה גם צריכה לתרום לאדם את היופי הנדיר שהיה לה ואז האדם היה מתקלקל ומגיע לדברים חמורים, לכן לא נבראה בבריאת העולם אלא רק למשכן.

על פי זה אפשר לבאר: המרגלים אומרים "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" ורש"י אומר כנמלים, יושבי הארץ ראו שיש למרגלים מידות של נמלים, המרגלים לא יקחו לנו את הארץ כי כל דבר שהנמלה נוגעת היא לא חוזרת עוד פעם ולוקחת, אם נמלה אחת נגעה במשהו הנמלה השניה לא תיגע בזה כי הם לא גנבים. לכן אמרו המרגלים הם ראו אותנו כנמלים ולא פחדו מאיתנו שאם נגענו בדבר והארץ שלנו אז המרגלים לא יגנבו את זה ולכן לא פחדו מהמרגלים ולא תפסו אותם כי חשבו שלא יגזלו את הארץ.

  • יהדות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully