בשבת הקרובה יקרא בבית הכנסת את פרשת חוקת שבה התורה מצווה עלינו את מצוות פרה אדומה: "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה".
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, התעמק בפרשה ולמד ממנה יסוד גדול, והוא: הדרך הטובה לנצח את היצר הרע זה על ידי לימוד התורה.
וכך אמר הרב פינטו בשיעורו:
אנחנו מוצאים בפרשת השבוע, התורה הקדושה אומרת "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" צריך להקשות ולומר מה הפירוש "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" הרי מדובר פה על פרה אדומה, אם כך היה צריך לומר זאת חוקת הפרה אדומה, אם כך מה הפירוש זאת חוקת התורה?
אלא אולי אפשר לבאר ולומר על פי דברי בעל ההפלאה (פנים יפות, פ. ניצבים) על הפס' (דברים ל, טו) "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב" והגמרא אומרת (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה.. אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע.. אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה.
על הגמרא הזו יש קושיה מפורסמת, הגמרא אומרת שאדם שרוצה לנצח את יצר הרע ילמד תורה, אם ניצח את יצר הרע טוב, אם הלימוד תורה לא עזר לו יקרא קריאת שמע, אם הקריאת שמע לא עזרה יזכיר את יום המוות. שואלים המפרשים למה האדם לא יזכיר מיד את יום המוות ויקצר את כל הדרך, בשביל מה צריך להזכיר ללמוד תורה ולקרוא קריאת שמע ורק אם לא מנצח יזכיר יום המוות?
אלא צריך לדעת יסוד גדול, אומר בעל ההפלאה אדם שמנצח את יצר הרע על ידי שמזכיר לו את יום המוות, הוא מנצח את יצר הרע במכה אחת חד פעמית לא עם כוח להלאה אלא חד פעמי, באותו רגע הכניע את יצר הרע אבל אין לו כוחות להתחזק, אין לו כוחות לתורה, אין לו כוח לכלום.
היצר הרע בא לנצח אותו הוא הזכיר לו יום המוות והכניע אותו ובזה הוא סיים. אבל אם האדם יושב ולומד תורה ובכוח התורה מנצח את היצר הרע, אז יש לו כוח בנפש חזק לאורך זמן להמשיך להתמודד עם היצר הרע, זה לא רק חד פעמי כמו שהזכיר לו את יום המוות וניצח את היצר הכנעה רגעית בלי כוחות נפש ותעצומות נפש לאורך זמן, אלא הנצחון על היצר הרע בכוח הלימוד תורה משאיר בנפש האדם כוחות גם לעתיד לנצח את היצר הרע.
לכן הגמרא אומרת קודם כל שהאדם ילמד תורה, אם לא הצליח יקרא ק"ש, לא הצליח יתן את המכה הרגעית הזו של הזכרת יום המוות שזה נצחון רגעי, לא נצחון לאורך זמן שבונה בנפש האדם תעצומות נפש.
אם נסתכל על כל העניין של פרה אדומה, פרה אדומה באה לטהר את האדם מטומאת מת, להזכיר לו יום המוות. אז התורה באה לומר לנו זה לא הניצחון בפרה אדומה, אלא "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" קודם כל שהאדם ילמד תורה לנצח את היצר הרע, לטהר את הנפש ואחרי שהאדם למד ולא הצליח יתן את המכה הרגעית של פרה אדומה להזכיר את יום המוות. אבל המעלה והגדולה של האדם זה ללכת על פי הסדר שהתורה לימדה אותנו ללמוד תורה, לקרוא קריאת שמע ואז להזכיר את יום המוות.
וכך אומרת הגמרא (קידושין ל:) בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. הדרך האמיתית והטובה לנצח את היצר הרע זה רק על ידי התורה הקדושה, כי אם אדם לומד תורה הוא מנצח את היצר הרע נצחון חזק עם כוח ותעצומות נפש. אם אדם מזכיר את יום המוות הוא מנצח את יצר הרע אבל לשעתו ולא לאורך זמן, היצר הרע יחזור עוד פעם. עם לימוד תורה, האדם מכניע את היצר הרע לאורך זמן ונותן לעצמו כוחות נפש.