פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והפעם: האם מותר להרוג יתושים בשבת?
שאלה:
שלום לחברי המערכת ולרב המשיב ותודה על מדור ההלכה שעוזר לי להבין טוב יותר את דרך הפסיקה הרבנית.
השאלה שמטרידה אותי (תרתי משמע) לאחרונה בימי הקיץ החמים היא, איך לטפל בשבת בבעיית היתושים העוקצניים שאינם נותנים לי ולבני ביתי מנוחה. ובעוד שביום חול אנחנו בדרך כלל רודפים אחריהם עד שנצליח למעוך אותם איכשהו, או שנתיז עליהם חומר קוטל יתושים, אולם בבוא יום השבת שבו אסור להרוג יתושים אנחנו עומדים מול היצורים המפלצתיים הללו בחוסר אונים. האם כך באמת יש להעביר את השבת וליתן לאותם יתושים להתעלל בנו בלא אפשרות להתגונן?
תשובה:
שלום לשואל המוטרד, ותנוח דעתך ותדע שלכל דבר בתורתנו הקדושה יש פתרון השווה לכל נפש, שזה שמה-תורת חיים, ודרכיה דרכי נועם. אלא שכמו בכל מקצוע אחר, גם כאן יש ללמוד את הדרכים לטפל בבעיית היתושים בצורה המותרת.
אמת נכון הדבר שאין להרוג יתושים בשבת וזאת כיון שיש איסור הריגת בעלי חיים כשם שפסק הרמב"ם (הל' שבת פרק יא, א): "השוחט חייב, ולא השוחט בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה ובהמה ועוף ודג ושרץ", הנה למדנו שאין הבדל אם זה בעל חיים גדול כגמל או קטן כיתוש, כמאמר רבותינו בגמרא (שבת קז, ב): "ההורג כינה בשבת כהורג גמל". (אף שאיסור הריגת יתושים היא מדרבנן כיון שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה) אכן ישנן דרכים אחרות לטפל בטפילים הנ"ל.
כתבו הפוסקים (שמירת שבת כהלכתה פרק כה ס"ו) שאף שאין לרסס חומר קוטל יתושים כנגד החרקים כיון שאז הם ודאי ימותו, אבל מותר להתיז שלא כנגד היתוש, דהיינו יתיז במרחק מה ויודא שיש להם מקום מפלט לעוף לשם וכגון חלון או דלת פתוחה או חדר אחר שיוכלו להינצל מהחומר הקטלני. דבר זה מותר כיון שבאופן זה אין הדבר נחשב לפסיק רישא שהיתושים ימותו. (פסיק רישא הוא מונח תלמודי המלמד שרק כשיש ודאות שהאיסור יקרה אז הדבר אסור).
ויש לציין שחומר זה אינו נחשב כמוקצה כיון שהוא ניתן לשימוש הנ"ל, להתזה ממרחק על מנת לגרום ליתושים להתרחק (חזון עובדיה ח"ג עמוד נב).
בנוסף, תוכלו להניח בביתכם מלפני השבת מכשיר חשמלי הקוטל יתושים. עוד דרך ישנה והיא לרסס את גופכם בחומר דוחה יתושים, ויש להקפיד שיהיה זה נוזל ולא משחה כדי להימנע ממריחה האסורה בשבת. כמו כן מותר לרסס את הבגדים בתכשיר זה (שש"כ פרק יד סעיף לה).
אם אדם מבחין ביתוש הנמצא על גופו במטרה לבצע זממו יש מתירים לתפוס אותו ולהשליכו מחוץ לביתו (משנה ברורה סימן שטז סעיף לז), אולם אם ניתן עדיף להשליכו מעליו ולא לצודו.
והנה רבותינו האחרונים חלקו מחלוקת מעניינת בנידון אדם שאף שאינו מוטרד מן העקיצות אולם הוא מצטער מזמזום היתושים המפריעים את מנוחתו, האם יהיה מותר לו לצודם על מנת להשליכם למקום אחר. הרב שלמה זלמן אורבעך (שש"ב פרק כה הערה כא) אסר כיון שסבר שרבותינו התירו רק אם היתוש גורם צער גופני כגון עקיצה ולא צער זמזום שהוא צער הנפש, ולעומתו הרב נסים קרליץ (תורת המלאכות, מלאכת צד ס"ק קד) התיר כיון שלדעתו אין חילוק בין צער הגוף לצער הנפש.