וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נופשים בבית מלון לא כשר: מה מותר לאכול?

דוד ברגר, מוגש מטעם שובה ישראל

עודכן לאחרונה: 15.8.2022 / 11:50

קבוצת מטיילים הגיעה לבית מלון שבו המטבח אינו כשר וככל הצוות אינו יהודי. האם ומה מותר לה לאכול? הרב שי טחן השיב בהרחבה

משפחה של יהודים חרדים מול הים. ShutterStock
משפחה של יהודים חרדים מול הים/ShutterStock

פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והפעם: האם מותר לאכול ביצים קשות בבית מלון לא כשר?

שאלה:

שלום לכבוד הרב. אנחנו קבוצה של מטיילים שיוצאים לבית מלון המציע ארוחת בוקר למתארחים, אולם שהמטבח במקום אינו כשר ובכלל כל הצוות אינו יהודי. רצינו לדעת אם אפשר לכל הפחות לאכול ביצים קשות?

תשובה:

שלום לכם. יש לדעת שביצים נכללות תחת האיסור של בישול עכו"ם, והיא גמרא מפורשת (בע"ז דף לח, ב), וכך נפסק גם בש"ע (סי' קיג סי"ד): "ביצה אף על פי שראויה לגמעה חיה, אם בישלה עובד כוכבים אסורה". וכתב הט"ז (סי"ד) הטעם דאכילה ע"י הדחק היא ואין אכילה דחוקה כזו מספיקה להחשיבה כנאכלת חיה ואכתי אסירא משום בישול עכו"ם, ואף שבימינו מערבים ביצים חיות במאכלים כגון גלידה ומיונז וכדו' ונאכלים מאכלים אלו שלא ע"י הדחק עדיין אין להתיר כיון שתמיד הולכים בהלכה זו אחר רוב צורת האכילה, ואכן רוב אכילת ביצים גם בימינו הוא בבישול ולא חי.

בעיה נוספת בבישול הביצים הוא האיסור של בישול בכלים שאינם כשרים, שהרי כלי הגויים בלועים באיסורים וכשמבשל ביצים אלו טעם האיסור נכנס בביצים.

והנה על מנת להסביר דין זה יש לחלק בין סוגי הכלים: ישנם כלים הנקראים 'בני יומן', דהיינו שהשתמשו בהם בתוך הכ"ד שעות האחרונות בדבר איסור חם, ואוכל המתבשל בכלי שהוא בן יומו נאסר (סי' צג ס"א), ולכן אם ביצים אלו בושלו בכלים שהם בני יומן הביצים נאסרו מבליעת האיסור.
סוג שני הוא כלים הנקראים 'אינם בני יומן', דהיינו שלא השתמשו בהם בתוך הכ"ד שעות באיסור חם. בציור שהשימוש נעשה בכלי שאינו בן יומו שכבר עברו כ"ד שעות מאז השתמשו בו באיסור חם, אוכל המתבשל בכלי זה אינו נאסר, כיון שהטעם הבלוע בכלי גם נפגם ואין בכחו לאסור, וכדברי מרן הש"ע (סי' קכב ס"ב): "קדירה שאינה בת יומה, דהיינו ששהתה מעת לעת משנתבשלו בה האיסור, הויא נותן טעם לפגם".

ואמנם ודאי שלכתחילה אין לבשל בכלי שאינו בן יומו אע"פ שטעמו פגום, וכהמשך דברי הש"ע שם שגזרו חכמים על כלי שאינו בן יומו שמא ישתמש אדם גם בכלי שהוא בן יומו.

וא"כ כיון שאנו דנים על ביצים שהם כבר מבושלים, יש לכאורה היה ניתן להכשירם מצד שמא הכלי שבישלו בו את הביצים אינו בן יומו, ואף שאין יודעים זאת בברירות, הא פסקינן בש"ע (סי' קכב ס"ו) שסתם כלי של עובד כוכבים אינו בן יומו לפיכך אם עבר והשתמש בהם ללא הכשר התבשיל מותר.
(וטעם דבר זה כתבו התוס' [ע"ז לח, ב ד"ה אי] הוא מדין ספק ספיקא, ספק השתמשו בו היום או אתמול, ואת"ל השתמשו בו היום שמא השתמשו בו בדבר שהוא פגום.)

אולם כבר הביא הפתחי תשובה (סי' קכב סק"ד) את תשובת מים רבים (סי' יז) שדן בעובדי כוכבים עניים שאין להם אלא כלי אחד בלבד לבשל תבשילם שאין לכלי זה דין סתם כלי שאינו בן יומו שכן קרוב לודאי שהשתמשו בכלי זה בתוך כ"ד שעות. וכן הביא בדרכי תשובה (סי' קכב ס"ק יח) בשם שו"ת וישב משה (סי' ה') תשובה באשה שנתחלף לה קדירתה ובשלה בשר בקדירה של שכנתה הנכרית אשר מבשלת בה תמיד בשר ואין ידוע אם הוא בן יומו. וכתב בפשיטות דאף דקי"ל דכלי של עכו"ם סתמה אינה בת יומה, מכל מקום בכהאי גוונא בנידון זה שדרך ומנהג הנכרית לבשל כל יום פעמים ועל מעט פעם א' ביום בקדירה ההוא בודאי לא אמרינן דסתם כלים אינם בני יומן וחשבינן ליה כודאי ב"י.

וע"פ דברים אלו יש לומר שגם בכלי המסעדות וכדו' כיון שמשתמשים בקדירות הנ"ל תדיר אין להתיר כלל. ואף אם ייחדו כלים אלו לבישול דברים שאין בהם משום חשש איסור, וכגון אותם הביצים, אבל עדיין בלוע בכלים אלו מאיסורי בישולי עכו"ם של הביצים, וכבר פסק הש"ע (סי' קיג סט"ז) דכלים שבישל בהם עכו"ם לפנינו דברים שיש בהם משום בשולי עכו"ם צריכים הכשר.

ואף שאמנם יש לאסור ביצים אלו מטעמים שיתבארו, אולם אין לאסור מטעם זה שהגויים לא בדקו את הביצים מטיפות דם הנמצאות בהם לעיתים, ואף שכתב הרמ"א (סי' סו,ח) שהמנהג הוא לבדוק הביצים, אבל גם הוא כתב שמעיקר הדין אין צורך לבדקם שכן סומכים על רוב ביצים שאין בהם דם. וכך הביא הבן איש חי (מצורע שנה ב' ה"ח): "מותר לגמוע ביצה צלויה, ואין צריך להשגיח אם יש בה דם או לאו, וכן היה נוהג רבינו האר"י ז"ל, דאינו חושש לבדוק, דסמכינן על רוב ביצים שאין בהם דם; ומכל מקום כשעושין מאכל עם ביצים במחבת, נוהגים לראות ולעיין בביצים בעת שמשברים אותם אם יש בהם דם או לאו". וכן הביא גם הכה"ח (סי' סו ס"ק מא) המנהג אחר שכתב שהאר"י לא חשש לבודקם כשגמעם חיים.

וכל שכן בימינו שכתבו הפוסקים (ראה יבי"א ח"ג יו"ד ס"ב, וכן שבה"ל ח"ב סי' כב, ואגר"מ יו"ד א, לו) שהמציאות השתנתה שכן מקור טעם איסור הדם הנמצא בביצים הוא שיתכן שהביצה מופרת ע"י שהתרנגולת היתה עם זכר והדם הנמצא הינו אפרוח הגדל בביצה, ודינו כדין שרץ.

ואף אם אין הדם בא מביצה מופרת אסרוהו חכמים משום מראית עין שלא יאמרו שהדם הנמצא בו הוא דם של אפרוח. אולם בימינו שתעשיית הביצים מקפידה להפריד לגמרי את כל התרנגולות בלולים מהזכרים שכן כל מטרתם הוא רק להטיל ביצים ע"מ למכור לשוק ולכן לא חששו לאיסור שמא הביצה מופרת, ואילו לחשש מראית העין אין צורך לחשוש בדיעבד אחר שכבר התבשל.

ולכן להלכה יש לאסור ביצים המתבשלים ע"י עכו"ם בין מצד איסור בשול עכו"ם ובין מצד שבשלו אותם בכלי אסור.

דוד ברגר, מוגש מטעם שובה ישראל
  • עוד באותו נושא:
  • יהדות
1
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully