פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והפעם: מהו בעצם פרוזבול?
שאלה:
שלום כבוד הרב. רציתי לדעת מהם עיקרי ההלכות המעשיות בעניין שמיטת כספים.
תשובה:
שלום וברכה. כידוע לכם השנה היא שנת שמיטה. שמיטה מגיעה במחזוריות של כל שבע שנים ויש לה הלכות שונות שנוגעות בעיקר לדרים בארץ ישראל. אכן ישנה הלכה אחת שרלוונטית מאוד בכל המקומות והיא דין ביטול החובות. דבר זה קורה בפרוס ראש השנה של מוצאי שנת השמיטה.
בראש השנה נמחקים כל ההלוואות שיש לאדם על חבירו, כמו שנאמר בפסוק (דברים טו, א): מקץ שבע שנים תעשה שמטה, וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'.
התובע חוב שעברה עליו שביעית מפר הוא בזה את מצוות התורה שנאמר (דברים טו,ב) "שמוט כל בעל משה ידו", וכן עובר הוא על איסור גביית חובו לאחר שנת השמיטה כמו שנאמר "לא יגוש".
היום שאין יובל נוהג דין שמיטת כספים אינו מן התורה אלא מדרבנן.
והנה בעקבות זאת שהשמיטה מבטלת את כל החובות, ידעה התורה שחלק מן הנושים יעכבו את הלוואותיהם מחשש שיפסידו את כספם, לכן הזהירה התורה שלא לעשות כן באומרה (דברים טו,ט):
''השמר לך פן דבר יהיה עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא''.
ואף שהזהירה התורה בלשון קשה זו עדיין במציאות הנושים חששו להלוות מחשש שלא יוכלו לגבות את כספם, ובכך הפרו את איסור התורה.
פרוזבול
כשראה הלל הזקן שנמנעו העם מלהלוות זה את זה והיו עוברים על הכתוב בתורה: השמר לך פן יהיה דבר וגו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב, דהיינו שהמלוה ימסור את גביית חובו לבית דין והם אלו שיגבו את החוב עבורו (שלחן ערוך חו"מ סי' סז סי"א).
פרוזבול היא תיבה המורכת משני מילים: פרוז, פירוש תקנה. בול, פירוש לעשירים, דהיינו תקנה למען העשירים כדי לסייע להם לתת הלוואות בהרגשת ביטחה שלא יאבדו את כספם.
אכן יש לדעת שלא בכל ציור אסור להימנע מלהלוות, שישנם עיתים בהם אין אדם עובר על איסור זה וכגון אם נמנע משום שאינו סומך על הלווה או שהוא יודע שאין לו דרך לשלם את חובו, אזי אין המלווה מחויב להלוותו, שלא אסרה תורה להימנע מלהלוות אלא מחשש השמיטה, דהיינו שהלווה לאדם נאמן שאמור להחזיר את חובו לפני סוף השנה, וחושש הוא שמא אותו אדם יעכב את הפרעון עד אחר ראש השנה ובזה יתבטל החוב (מהרם שי"ק על המצוות מצווה סו).
תרחיש נוסף שלא חייב להלוות הוא במקרה שיודע שהלווה אינו זהיר בעניני כספים או שהוא מרגיש שהלווה אינו אמין ולכן לא יהיה לו את האמצעים והרצון לשלם את חובו (אהבת חסד לחפץ חיים, דיני הלואה פרק א, אות ט').
לכן לפי ההסבר דלעיל איסור זה של מניעת נתינת מלווה יחול רק בתרחיש שמועד פירעון ההלוואה הוא לפני סוף השנה (כפי שיוסבר בהמשך) והמלווה חושש שהלווה ידחק את החוב עד סוף השנה, ובכך יגרום לביטול ההלוואה.
גופו של פרוזבול
בשטר הפרוזבול מתעדים את שם ההמלווה ואת שמות העדים וכן כותבים שהמלווה מקנה חלקת קרקע ללווה וכן שהוא מוסר את גביית חובו לבית הדין כדי שיוכל לגבות אותה מתי שירצה.
ישנם פוסקים המתירים עדים עם קירבה משפחתית וכן רשאים לכתוב את הפרוזבול בלילה. (מהריק"ש סי' סז סל"א).
אין צורך לתעד את שמות הלווים: אם קרה ואיבד המלווה את שטר הפרוזבול, עדיין רשאי הוא לגבות את חובו (יהודה יעלה ח"ב סי' קעט).
אילו הלוואות אינן מתבטלות?
לא כל הלוואה מתבטלת בראש השנה. לדוגמא, הלוואה שמועד הפירעון שלה הוא לאחר ראש השנה אינה מתבטלת מאחר והמלווה עדיין לא יכול לדרוש את כספו והפסוק מזהיר :"לא יגוש", דהיינו רק בזמן שניתן לגבות את החוב (ש"ע סז ס"י).
כמו כן משכורתם של פועלים ניתנת לגבייה אחר ראש השנה מאחר שפעמים רבות משכורת נגבית באיחור (ש"ע סי' סז סט"ו).
החזרת חובות
אף שהמלווה אינו רשאי לדרוש את חובו, אולם רצוי ונכון שהלווה יחזיר את הכסף והעושה כן עליו נאמר שרוח חכמים נוחה הימנו (משנה שביעת פ"י משנה ט'). המחזיר חוב שעברה עליו שביעית יאמר לו המלוה 'משמט אני', ואם יתעקש הלווה ויאמר 'אף על פי כן' רוצה אני שתקבל הכסף ממני, רשאי לקבלו, אלא שיאמר לו שנותן לו את הכסף במתנה ולא כהחזרת החוב (ש"ע סי. ' סז סעיף לו).
אם הלווה לא עשה כן ולא בא להחזיר את הכסף, רשאי המלווה לעשות תחבולות על מנת לקבל את כספו אבל אסור לו לתבוע כן בפיו. לדוגמה, רשאי הוא לדבר עם הלווה על ענין הכסף כדי לגרום לו להרגיש שלא בנוח ואף רשאי הוא להסתכל עליו בצורה מביכה (ר"ן, ריטב"א גיטין לז). יתירה מזו רשאי הוא לדבר עם אחרים על ענין ההלוואה והם כבר ידברו עם הלווה שמן הנכון להחזיר את הכסף (מאירי שם).
הפסד המצווה
אמנם כאן יש לשאול שכיון ששמיטת כספים הינה מצוה נמצא שאדם הכותב פרוזבול מפסיד מצווה זו, ואף שאכן אם לא יכתוב יפסיד את דמיו, הרי עבור מצוות יש להזיל דמים, וכמו עבור קניית ד' מינים לסוכות וקניית מצה לפסח, קניית תפילין ומזוזות, ומדוע כאן יגרע?
לכן תיקן הבן איש חי (פרשת כי תבוא אות כה) בעירו בגדאד. שלאחר עשיית הפרוזבול כל אדם יתן הלוואה קטנה לחברו ומאחר שניתנה לאחר מסירת הפרוזבול השביעית משמטתה, ואחר ראש השנה כאשר יבוא הלווה להחזיר את החוב יאמר לו המלווה שהוא משמט את החוב ואינו מקבלו ובזה הינו מקיים את מצוות שמיטת כספים.