היום הוא יום אשר מתענים בו על שנהרג גדליה בן אחיקם והוא נקרא "צום גדליה".
מי הוא גדליה בן אחיקם? האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו:
נבוכדנצר ראה אותו אדם מיוחד ומיוחד ומרומם מעם ומינה אותו להיות ראש שארית הפליטה בארץ ישראל, היה אדם בשם ישמעאל בן נתינה אשר לא קיבל על עצמו את המינוי הזה, אשר נבוכדנצר מינה על הנשארים בארץ ישראל ותיכנן אייך להרוג את גדליה בן אחיקם, דבר זה הגיע לאוזני אדם בשם יוחנן בן קרח אשר מיד בא לפני גדליה בן אחיקם והזהיר אותו מישמעאל בן נתינה, אשר מתכנן לבא לפגוש אותו ובתוך הסעודה ואז סעודה או לשלוף את חרבו ולהרגו.
אך גדליה היה איש אציל הרוח ועמד ואמר: אני לא מקבל את הלשון הרע הזה ואין מציאות כזאת שיהודי יעמוד להרוג רב ומנהיג בעם ישראל, הפצירו הסובבים ובני ביתו שימנע מלפגוש את ישמעאל בן נתינה או יזהר וכו', אך גדליה לא יקבל את כל הדברים ועמד ופגש את ישמעאל בן נתינה, בתוך הפגישה הוציא את חברו והרגו ומאותו היום אסונות קשים ביותר פקדו את עם ישראל ודם רב נשפך.
וכשנתבונן בדברי רבותינו נמצא דבר פלא גדול, חכמנו מאשימים את גדליה בן אחיקם בכל הדברים אשר קרו לבני ישראל וכך דבר חז"ל: "תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתינה חללים דכתיב: והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר היכה ביד גדליה וכי גדליה הרגן הלא ישמעאל הרגן? אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן (נידה ס"א).
בדברי חז"ל אלו לומדים יסוד גדול בחיינו, צריך להיזהר ולכבד כל אדם ולא לקבל ח"ו לשון הרע על שום אדם, אך האדם צריך לנהוג בזהירות גדולה ביותר ולהיות עם עין פקוחה לכל עניין ועניין, ואם לא נהג כך, לא יוכל לאחר מכן להצדיק עצמו שלא רצה לקבל לשון הרע, הנה גם גדליה לא רצה לקבל לשון הרע וחורבן גדול נגרם לעולם מדבר זה.
והנה במוצאי ראש השנה לאחר רוממות הנפש אשר כולנו עוברים והקירבה הגדולה להקב"ה ומחילה וסליחה לכל בן ישראל, בכל אופן אנו צמים ומזכירים את הזהירות לערנות בחיינו מכל עניין ועניין, "ימלוך ה' לעולם", קדש שמך בעולמך", ותחזינה עיננו בשובך לציון במהרה אמן כן יהי רצון, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".