אתמול חלה הילולת רחל אמנו ע"ה. אלפים רבים פוקדים היום את ציונה שבבית לחם. בשיעור שמסר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו לרגל יום ההילולה - הוא פתח צוהר לכוח האדיר של רחל אמנו על כל הדורות הבאים - עד ימינו אנו.
וכך אמר הרב פינטו:
כתב רבנו בחיי ז"ל (בסדר שמות) בסדר זמן לידת השבטים, בנימין הצדיק נולד ביום יא' בחודש מר חשון, ובו ביום שנולד בנימין מתה רחל, כדכתיב (בראשית לה, יח) "ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין". ולפי זה אשכחן טוב טעם על קריאת שם החודש הזה "מר חשון", על שם דנפטרה בו אמא רחל "מר" ר"ת "מ"תה "ר"חל.
וכהאי גוונא אמרו חז"ל דנקרא כן משום דבו מתה שרה, כדאיתא במדרש מגילת אסתר (ועיין בספר סדר הדורות, דף יג סוף עמוד ב). ועוד אמרו טעם אחר על שם שאין בו יום טוב, ולא נזכר שם החודש בשום אופן. ויותר פשוט הוא הטעם, באומרו דהוא על שם טיפת גשמים שיורד, דמר הוא מלשון "הן גויים כמר" (ישעיה מ, טו). ועיין קמח סולת (דף קנד) איך שיהיה אני אומר אי לדידי צייתי, ראוי והגון שיתקנו לעשות לימוד גדול בכנופייא גדולה בליל יא' חשון ויומו על מצבת קבר רחל כדי לעורר זכותה דרחל מבכה על בניה, ויקיים הקב"ה הבטחתו עליה ושבו בנים לגבולם.
ומה טוב דמי שהוא מתופסי התורה, ילמד כהיום הזה בכל מקום שהוא במאמרי הש"ס והמדרשים המדברים ברחל אמנו כי דבר בעיתו מה טוב, ועל ידי זה זכותה תהא למגן וצינה בעדנו אמן כן יהי רצון.
גם מן הראוי הוא דבכל מקום שישראל מצויין שם, שיתנדבו ביום הזה לקופת רחל אמנו איש כמתנת ידו, והוא דבר גדול לעשות כזאת ביום פקידתה מדי שנה בשנה, ואגוני מגנא ע"כ (רבי חיים פלאג'י, ספר מועד לכל חי).
הנה מעלת רחל אמנו מעלה רמה וגדולה, רחל אמנו הייתה בעלת מידות עצומות שהחדירה את מידותיה בכלל עם ישראל. והנה, כאשר נתנה רחל את בלהה שפחתה ליעקב ונולד לה בן, אמרה רחל "נפתולי אלוקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי ותקרא שמו נפתלי" (בראשית ל, ח). ובתרגום אונקלוס פירש מלשון תפילה, כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי, ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפילתי ע"כ.
ואפשר לבאר דהנה דרך צרה שמקנאת בחברתה, ומי לנו גדול משרה אמנו שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה (ב"ר מה, ב). לא כן רחל אמנו, הכניסה צרה לביתה שמסר יעקב לרחל סימנים, וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי, עמדה ומסרה לה אותן סימנים (מגילה יג). אשר זכות ה' עמדה לה יותר לפני ה' מזכות האבות והאמהות, שאמר לה ה' בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן דכתיב (ירמיה לא, טז) "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' ושבו בנים לגבולים" (פיתחא איכה רבתי כד).
וכאשר אמרה ליעקב, זקנך אברהם היה לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקני הכניס צרתה לביתה, אמרה לו אם הדבר הזה מעכב, הנה אמתי וגו' ואבנה גם אנוכי ממנה (ב"ר עא ז), הרי שגברה רחל על רגשותיה ומסרה לאה ובלהה ליעקב
ומתי שמנע ה' מרחל פרי בטן, ולעומת זה בלהה פקד ה' אותה. לאה אומרת בבן הרביעי "עתה יאהבני אישי" וגו' "וילוה אישי אלי". הנה רחל אמנו הייתה בדרך שכלית צריכה לקנא, אך אמרו חז"ל שרחל שמחה בשביל אחותה, והייתה מתפללת עליה שהריונה יעלה לה יפה והולד יהיה בריא ושלם. ודבר זה נתן את הכח והמעלה של רחל אמנו לדורי דורות, העבודה על המדות שלה והמסירות של רחל אמנו.
והנה נבאר על פי רבותנו הקדושים, הגמרא במסכת (ברכות ז.) אומרת שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיה נו, ז) "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי" תפילתם לא נאמר אלא תפילתי. מאי מצלי? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מידותי וכו ע"ש.
הנה כי הקב"ה מתפלל שיכבוש את כעסו ויתגבר על מידותיו כביכול, והנה זו התפילה שהתפללה רחל אמנו, שתוכל להתגבר על מידותיה ורגשותיה כאשר לאה יולדת בן אחרי בן, שתוכל לשמח עצמה בשמחתה וזהו שאמרה "נפתולי אלוקים". אותה תפילה שאלוקים מתפלל שיכבשו רחמי, זו התפילה שרחל התפללה, "וגם יכולתי" לא נכשלתי בניסיון וכבשתי את כעסי ואת רגשותי ומדותי. ולכן ניתן לי בן "ותקרא שמו נפתלי", וזוהי מעלת רחל אמנו. ולכן זכתה להיות האמא של עם ישראל, כי שמחה על כל שבט שנולד בלי שום קנאה, ובלי שום מידה רעה.
וידועים דברי רבותינו, שרחל אמנו תיקנה תפילת מוסף של ראש חודש, ונתנו רמז בדבר "ר"אשי "ח"ודשים "ל"עמך ר"ת רחל, בכח רחל אמנו תוקן מוסף כפרה של ראש חודש.
והנה כוחה של רחל אמנו רב לדורי דורות, ומצאנו במדרש רבה (פתיחתא דאיכה רבתי סימן כד) כי בשעת חורבן בית המקדש באו האבות לפני הקב"ה, פתח אברהם ואמר רבונו של עולם למאה שנה נתת לי בן, וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלושים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני, ונעשיתי עליו כאכזרי וכו', ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני.
פתח יצחק ואמר, רבש"ע כשאמר לי אבא אלוקים יראה לו השה לעולה בני לא עכבתי על דבריך וכו', ולא תזכור לי זאת.
פתח יעקב ואמר, רבש"ע לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן וכו'. פתח משה ואמר, רבש"ע לא רועה נאמן הייתי על ישראל וכו'.
באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה, רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים. וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נישואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והקשה הדבר עלי מאוד כי נודע לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני. ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי, ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ולערב החליפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי כדי שיהיה סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המיטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת, ואני משיבתו על כל דבר כדי שלא יכיר לקול אחותי. וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש, והגלת בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בהם כרצונם?
מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר, בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא, יד) "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו". וכתיב "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם" עכ"ל.
וצריך להבין מה כח טענת רחל אמנו יותר מכל דברי האבות הקדושים, הרי גם האבות הקדושים מסרו נפש בצורה הקשה ביותר. ומה כוחה יותר מכל האבות הקדושים?
אלא אפשר לבאר ולומר, אברהם אבינו התנסה בניסיון ליתן חיים באור כשדים, ונסיון זה פחות מנסיון עקדת יצחק ומדוע? אלא לחיות עם כאב יותר קשה מלמות ברגע אחד, למסור נפש זה מוות ברגע אחד אבל לחיות עם הקרבה של בן זה קשה יותר. כך אצל רחל אמנו, לחיות עם מציאות שהיא תתחתן עם עשיו הרשע ולאה עם יעקב זה ניסיון של כל רגע, ולכן כוחה גדול על מסירותה שלא נצטערה אף לרגע, גם בשעה שלאה הייתה מעוברת התפללה עליה, ושמחה בשבילה וכו'.
ובכח זה לדורי דורות עם ישראל מתפלל בזכות ובכח רחל אמנו. זכות רחל אמנו תגן בעד כל כלל עם ישראל ובעד קהילת קודש שובה ישראל.
וישתדלו להעתיר בעדי, ולזכות הרבים בכל דברי התורה שנאמרים ונכתבים, שיזכור אותי הקב"ה וירחם עלי ובעד כל הקהל הקדוש אשר מוסרים נפש רגע רגע על קדושת שמו יתברך. ונראה בקרוב ישועה והצלחה ויקוים "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".