שיעורו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו על פרשת חיי שרה:
אנחנו מוצאים בפרשת השבוע "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" ורש"י אומר במקום כולן שוין לטובה, שכל החיים שלה שווים לטובה והכל היה טוב בחיים שלה.
צריך להקשות קושיה איך אפשר לומר על החיים של שרה שכולם שווים לטובה, שרה הייתה עקרה עד גיל תשעים, על זה אפשר לומר שהחיים שלה טובים? אשה שחטפו ולקחו אותה לבית של פרעה וחטפו ולקחו אותה לבית של אבימלך, על זה אפשר לומר שכל החיים שלה שווים לטובה? אשה שבעלה עבר עשרה ניסיונות קיומיים וזרקו אותו לכבשן האש, בית האסורים, על זה אפשר לומר על היסורים ששרה אמנו שחייה היו שווים כולן לטובה?
אלא אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, בן אדם יכול לעבור את כל הצרות שבעולם אבל ברגע שהוא יודע שזה רצון השם וזה מה שהשם שם אותו ונתן לו לעמוד במקום הזה, סימן שזה רצון השם והוא טוב עם זה, גם אם זה קשה וכואב אבל זה רצון השם. שרה אמנו לקחה את כל הנסיונות תשעים שנה בלי ילדים, השנים שהיה אברהם אבינו בבית האסורים, היסורים שלקחו אותה לביתו של פרעה ולביתו של אבימלך, עשרה ניסיונות של בעלה אבל היא אמרה זה רצון השם ולקחה את זה ברוח טובה, כולן שווין לטובה כי זה רצון השם, שרה קיבלה את רצון השם בהבנה ובשמחה כי זה רצון השם.
אדם צריך לדעת שבכל ניסיון שהוא נמצא יש שם דברים מיוחדים והוא צריך לחפש את הדברים המיוחדים שבתוך הניסיון, יש שם דברים שאין אותם במקומות אחרים. האדם צריך לקחת את הדברים המיוחדים שבתוך הניסיון ולהשריש אותם בנפשו ולחזק את נפשו מהם.
בכל בעיה שהאדם נמצא יש דברים טובים ועל האדם לחפש את הדברים הטובים שיש שם. אדם שנפל על הרצפה ידע לחפש ברצפה דברים טובים שנמצאים שם, ומתי שהאדם גבוה הוא לא רואה אותם אלא רק מתי שהוא נמוך הוא יכול לראות אותם. האדם צריך לאסוף את הדברים הנמוכים ולקחת אותם איתו כדי שמתי שיהיה גבוה, הם יהיו איתו הלאה למעלה כשהוא גבוה.
האדם צריך בכל ניסיון שיש לו, כולן שווין לטובה, לדעת שזה רצון השם ועליו לשמוח וטוב לו כי זה מה שהשם רוצה שיהיה שם וישמח במקום שהוא נמצא. לכן שרה אמנו הגיעה לדרגות שהגיעה כי אצלה גם הרע וגם הטוב, העוני והצער שעברו, התשעים שנה שעברה בלי ילדים הכל שווה לטובה, כי ידעה שהכל זה מהשם והכל לטובתה.