בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת ויצא, שבה התורה הקדושה מספרת לנו על גדלותו של יעקב אבינו - בחיר האבות.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ביאר בשיעורו השבועי, כי התורה מלמדת אותנו בפרשת השבוע יסוד גדול שרלוונטי לכל אחד ואחד מאיתנו, והוא: אדם שצועד עם התורה - יש לו יכולת להתמודד עם כל קושי שנקרה בדרכו.
וכך אמר הרב פינטו על הפסוק וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה":
צריך לדעת יסוד גדול, מתי רואים שהשטן מרקד ויש זמנים של חרב ומלחמה, כל יהודי בכל מקום שנמצא, צריך להיות דבוק בקב"ה ולהיכנס לתוך התיבה, לתוך העיר מקלט התורה הקדושה ואז הוא נשמר וניצל מכל דבר רע.
וכך אנחנו מוצאים אצל יעקב אבינו, אחרי שלקח את הברכות מעשו, רבקה ויצחק שולחים אותו ללבן ששם יתחתן. אומר רש"י בסוף הפרשה הקודמת (כח, ט) נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, שיעקב הלך מיד לבית מדרשו של עבר ללמוד תורה.
וידוע שהיו שני בית מדרש, אחד של שם ואחד של עבר. כל עוד יעקב אבינו היה אצל יצחק, הוא למד אצל שם. אחרי שעשו רצה להרוג אותו, עבר ללמוד בבית המדרש של עבר י"ד שנים ואחרי שעבר י"ד שנים, הוא יכל ללכת ללבן ולהתחתן עם רחל. רבותינו הקדושים שואלים מה יעקב אבינו השיג בי"ד שנים האלה?
אלא רבותינו מלמדים אותנו יסוד גדול, עד עכשיו יעקב אבינו היה יושב אוהלים לומד אצל שם, נמצא עם יצחק אביו שלמד תורה על ברכי אברהם אביו, בית שמלאכי השרת נמצאים ומסתובבים בו.
פתאום יעקב אבינו הולך לדרך חדשה בחיים להיות עם אנשים שיש בהם שקר ומרמה, אין בהם תורה וקדושה. לכן יעקב הולך לבית מדרשו של עבר י"ד שנים ללמוד שיטה חדשה איך מתמודדים בזמנים שאדם רחוק ממשפחתו ומביתו, איך האדם מתמודד ובונה את עצמו בין הגוים, עם אנשים רחוקים מתורה ומצוות.
7 שנים למד יעקב איך להתרחק מהרע ולהכניע את ז' כוחות הטומאה, וז' שנים השניות הוא למד איך לבנות את הטוב, להתגבר ולבנות בנפש שלו את ז' כוחות הקדושה. שם יעקב אבינו יסד לכל עם ישראל את הכוח והדרך להתמודד עם העולם, עם אנשים ללא יראת שמיים שלא קרובים לתורה ולמצוות.
ואת הכוח הזה העביר יעקב אבינו הלאה ליוסף הצדיק "כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ" (בראשית לז, ג) כל מה שלמד יעקב העביר ליוסף בנו. יוסף הצדיק מגיל ג' שנים שאז ילד נהיה כבר בר דעת ויש לו כוחות יותר חזקים, לכן גם מספרים את שערו בגיל זה כי נוספת לו עוד מעלה בחיים.
ובוודאי יוסף הצדיק שהיה מגיל זה במעלה גדולה ביותר, במשך י"ד שנים הוא מקבל מיעקב אבינו את כל מה שלמד בבית מדרשו של עבר, ואז בן י"ז שנים יוצא יוסף לגלות במצרים, לבית האסורים, לבית פוטיפר ולבית המלכות. את הכוח להתמודד שם בגלות עם כל הדברים הקשים, קיבל באותן י"ד שנים מיעקב, שיסלול לעם ישראל את הדרך והכוח לרדת למצרים ולהיות בין העמים, לעבור את הניסיון במצרים ומשם לצאת למדבר, לקבל את התורה הקדושה בהר סיני, להיכנס לארץ ישראל ולהיות העם הנבחר של הקב"ה.
אם כך, יש לנו שתי דרכים בחיים, דרך של בית מדרשו של שם שיושבים ולומדים תורה בישיבה ומנותקים מכל העולם כולו, ודרך של בית מדרשו של עבר ששם מלמדים איך להתמודד בחיי העולם הזה בין אנשים ובין גוים.
בפרשת השבוע אנו מוצאים איך עם ישראל מתחיל ללכת בדרך הקשה לבית המדרש של עבר, ללמוד להתמודד עם העולם הזה ושאר ההתמודדויות שבחיים. לכן בימים אלו שהם ימים לא פשוטים ועם ישראל נמצא במסלולים קשים ביותר, וכמה שהאדם חושב שהנה הגיע לנחלה, הקב"ה מעורר את כולם שעוד לא הגענו לאיפה שצריכים להגיע.
לכן צריך לחזק את הנפש שלנו ולדעת שבית המקדש עדיין לא נבנה ועם ישראל והשכינה עדיין בגלות והקב"ה עדיין בצער. ומתי שיבוא המשיח, זה יהיה התיקון השלם והנחת האמיתית בכל העולם כולו. עד אז צריך לעבוד על אהבת חינם ועל כל היסודות שהביאו לחורבן הבית, ועד שלא יבנו אנחנו עדיין בגלות והקב"ה מזכיר לנו בכל פעם שאנו עדיין בגלות.
וכל אחד צריך להיכנס לתוך התיבת נח שזו התורה הקדושה והמצוות, שהיא המקום הבטוח והמוגן להינצל מכל הדברים הקשים. ואדם שאין לו את הכוח הזה של התורה, הוא חלש ופגיע ואין לו את השמירה וההגנה של התורה
נתחזק בלימוד התורה, באמונת חכמים, נחזיק כולנו בכל כוח בישיבה הקדושה "שובה ישראל" שהיא האור הגדול של הדור הזה, והיא משפיעה שפע רב בדברים שנראים לעין ובדברים שלא נראים לעין וכך נזכה לגאולה שלימה.