וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: האם על גדי שהמקלחת בביתו דלפה לתקן את הבלטות של ביתו ולשלם על הנזקים לשכנו שמתחתיו?
רקע:
באחד הרחובות בעיר אלעד עמד לו בניין מגורים בן ארבע קומות. בקומה הרביעית גר גדי, בעל מזג חם בטבעו. תחתיו גר שמואל, אברך כולל, נשוי + 12 ילדים בלעה"ר.
ויהי באחד הימים אירע בביתו של גדי פיצוץ בצנרת המים, ומי המקלחת של גדי החלו לנזול לתקרת ביתו של שמואל, תוך שהם הורסים את התקרה. כששמואל ראה זאת, עלה לביתו של גדי, דפק אצלו והבהיר לו את המצב, תוך שהוא מבקש שיטפל בכך, אך גדי כלל לא התייחס אליו.
כעבור יומיים הנזילה התרחבה, המים החלו לחלחל בקירות ולהרטיבם, כולל את הארונות הצמודים אליהם, ועובש וטחב החלו למלאות את המקלחת על כל רהיטיה. עלה שוב שמואל לגדי בדרישה להביא תוך 48 שעות אינסטלטור שיתקן את התקלה.
אלא ששמואל נענה בצעקות על ידי גדי 'מה אני אשם? נראה לך שעשיתי את זה בכוונה? זה התפוצץ בתקרה שלך, לא ברצפה שלי, אותי זה לא מעניין בכלל. תתקן את זה אתה ועוף מפה'... כל הפצרותיו של שמואל מגדי לתקן את הנזילה, נענו בחירופים וגידופים.
לאחר שבוע וחצי של רטיבות, כששאר קירות הבית החלו להיות רטובים ובעלי עובש, החליט שמואל להזמין אינסטלטור על חשבונו, שיתקן את הצנרת בבית של גדי, תוך שהוא מספר לו את כל מה שאירע ומבקש ממנו שלאחר תיקון הצנרת בביתו של גדי, לא יסגור בחזרה את הבלטות והחול (לאחר תיקון הצנרת), אלא ישאיר הכל פתוח, וזאת לאות מחאה על חוסר יחסו של גדי לעניין.
הלה אכן בא, עלה לדירתו של גדי, ביצע את התיקון והשאיר אחריו ערמה של בלטות (אותם היה צריך להרים בשל התיקון) וחול. קיצורו של עניין - ביתו של גדי הפך למדבר סהרה...
כשקלט זאת גדי, רץ אל שמואל בדרישה שיסדר את אשר חולל בביתו, אולם שמואל סירב לכך בתוקף, ודרש בעבור תיקון הרצפה את מלוא עלות הבאת האינסטלטור לתיקון הנזילה, ובנוסף - את עלות הנזקים שנגרמו בביתו (קירות עם עובש ורטיבות, רהיטים שנהרסו וכו') ואם לא כן - שיישאר ביתו של גדי כך.
אלא שגדי טוען שאין זה נזק שלו כלל, ואין הוא אמור לשאת לא בעלות התיקון ולא בעלות הנזקים שנגרמו בשל הנזילה.
ונשאלת השאלה:
עם מי הצדק? האם חייב שמואל לסדר את הרצפות בחזרה, ללא קשר בין תשלומו של גדי על הנזק שאירע בביתו, או שיכול הוא לנקוט ב'סנקציה' הזו כל עוד וגדי לא מעביר לו את הכסף על תיקון הנזילה? ומה באשר לנזקים בביתו של שמואל?
תשובה בקצרה:
שמואל אינו חייב להשיב הרצפות למקומם עד אשר לא ישולם לו מלוא עלות התיקון. באשר לנזקים שנגרמו לשמואל: נזקים שאירעו כל עוד ולא ידע גדי על התקלה - אינו מחויב לשלם; אך נזקים שאירעו משהודיעו לו על הנזילה - חייב לשלם.
תשובה בהרחבה:
ראשית יש לדון בגדר היזק הנזילה:
נחלקו בגמרא במקרה בו שני אנשים היו דרים יחד זה על גבי זה, והתקלקלה תקרת הבית העליון, וכאשר העליון היה נוטל ידיו, היו יורדים מים לתחתון ומזיקים אותו, האם העליון חייב לתקן התקרה או התחתון. אמנם, מסייגת הגמרא ואומרת, שאף האומר שהתחתון חייב לתקן התקרה, לא דיבר אלא באופן בו המים יורדים קודם על קיר ביתו של העליון ומשם ממשיכים לקיר ביתו של התחתון (שאז נחשב העליון רק לגורם נזק, ולא מזיק ישירות). אולם כאשר המים נשפכים ישירות לתוך ביתו של התחתון - העליון חייב בתיקון התקרה לדברי הכל, והיות ונחשב כמזיק ישיר ע"י חיציו (בלשון הגמרא: 'גירי דיליה').
ועל בסיס זה נפסק בהלכה שכאשר ישנה מעזיבה (תקרה) בין העליון והתחתון, והמים אינם יורדים ישירות על התחתון, אלא דרך המעזיבה תחילה - אין העליון חייב לסלק את הנזק. אולם אם אין מעזיבה, והמים נשפכים ישירות לתחתון -על העליון לתקן זאת.
ושם מובא ש'הכל לפי העניין' - שאם מדובר בנזילה מועטת שנבלעת בדרך כלל במעזיבה - אינו חייב העליון לטפל בזה; זאת לעומת פרץ מים חזק שעובר גם דרך המעזיבה - שאז פשיטא שהעליון חייב לתקן את צינורו, ונחשבים המים כמו חיציו של העליון [ונחלקו הראשונים והאחרונים בפירוש דבר זה וביוצא מכך - האם כאשר יש מעזיבה לעולם אין העליון חייב לסלק היזקו, או שהכל תלוי בעוצמת הנזילה, ואכמ"ל בזה].
אלא שלגבי חיוב בנזקים שנגרמו לתחתון בשל הנזילה, לא ניתן לחייב את העליון בנזק שלא ידע שנעשה, מכיון שבסופו של דבר אין זה נזק בו העליון שפך ישירות מים לתוך ביתו של התחתון, אלא זרמו המים דרך התקרה, וא"כ אין לעליון לדעת על הפיצוץ כל עוד לא הודיעו לו על כך ואין לחייבו במה שלא נגרם ישירות על ידו. אמנם, מרגע ששמע על הפיצוץ בצינורו, והוא פיצוץ גדול עם זרימת מים גדולה - אזי אע"פ שזורמים המים דרך התקרה (ולא ישירות בין הבתים) - חייב העליון לשאת בהוצאות הנזקים שנגרמו ממים אלו כאילו הם חיציו ממש, בדיוק כמו שהוא חייב לתקן את הנזק עצמו (הנזילה).
מעבר לכך, ישנם חוקים (חוקי הבתים המשותפים ותקנות תרבות הדיור) בהם חייב הדייר העליון לתקן כל נזק השייך לתחום אחריותו ולרכושו, והיות וזהו מנהג המדינה (שהעליון מתקן כל צינור או פיצוץ השייך לרכושו) - על העליון לשאת בהוצאות תיקון התקלה ובנזקים שנגרמו ממנה.
מקורות: ב"מ קיז., שו"ת הריב"ש סי' תקיז, שו"ע חו"מ קנ"ה ס"ד, רמ"א שם, ועי' סמ"ע, ט"ז, ביאור הגר"א, נתה"מ שם ועוד.
אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il