בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת וישלח שבה התורה מספרת לנו על המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו לאחיו עשיו. קודם לכן, התורה מתארת כיצד יעקב אבינו שיגר לעשיו מלאכים.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו השבועי כי שני מלאכים מלווים בכל עת את האדם ולומדים זאת מפרשת השבוע.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
אדם שהולך בדרך ורוצה שה' יעזור לו בדרך להינצל מדברים רעים, יכוון את השם יוה"ך. מובא בזוהר הקדוש (וישלח קסה:) על פרשת השבוע ששם המלאך יוה"ך בסופי תיבות "כִּי' מַלְאָכָיו' יְצַוֶּה' לָּךְ'" (תהלים צא, יא) וזה המלאך הממונה על השמירה של האדם בדרך, אדם שהולך בדרך ורוצה שהשם ישמור אותו מהדברים הרעים וגם להזיק לרשעים שרוצים להזיק לו, זה השם של המלאך ועל זה נאמר גם שהנפטר מחבירו יפטר מתוך דבר הלכה, יחיד ורבים הלכה כרבים.
נשאלת השאלה, יש לנו כל כך הרבה הלכות למה דוקא ההלכה של יחיד ורבים הלכה כרבים, אלא אפשר לפרש ולומר שיעקב שלח לעשו מלאכים, יש שני סוגי מלאכים בעולם, יש מלאכים שנבראו בבריאת העולם גבריאל, מיכאל, רפאל, אוריאל, כל השמות של המלאכים. ויש מלאכים שנבראים ממעשים טובים שאדם עושה, אדם עשה צדקה ברא מלאך, עשה חסד קנה לו פרקליט אחד. כל מצוה שאדם עושה אדם קונה מלאך טוב.
וצריך לדעת יסוד גדול, עם כל אדם יש שני מלאכים קבועים יצר הרע ויצר הטוב, יצר הרע שזה הס"מ נכנס לאדם שהוא בבטן אימו או ברגע שיוצא מהבטן של אמא שלו הוא נהיה עם האדם, יש בזה מחלוקת. יצר הטוב נכנס בגיל שלוש עשרה לאדם, מתי שאדם הולך בדרך השם בדרך טובה, אז האדם לוקח את היצר הרע והופך אותו להיות יצר טוב שישמור עליו ויגן עליו, "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" (דברים ו, ה) בשני יצריך, יצר טוב ויצר הרע.
אז צריך לדעת שהשם של המלאך הזה שממונה על השמירה יוה"ך, תחילת השם י-ו זה מהמלאך הטוב של האדם שבא לו בבר מצוה, וההמשך ה-ך זה מהמלאך הרע שנמצא עם האדם מהרגע שיצא מבטן אימו.
וכתוב בספרים הקדושים שהאות י' היא כמו יד איפה שמחזיקים את החרב, והאות ו' זה החרב, זה המלאך הטוב שעם האדם. והאותיות ה-ך מלשון מכה, זה המלאך הרע שנהפך לטוב. ואומרים דוקא את ההלכה של י'חיד ו'רבים ה'לכה כ'רבים כי זה השם של המלאך בראשי תיבות, ויחיד זה אדם ורבים זה יצר טוב ויצר הרע שנהיו חברים ונהיו אחד לשמור על האדם ולכן הלכה כרבים.