בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת וישלח שבה כתוב "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ". האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו כי מהפרשה אנחנו לומדים יסוד גדול, והוא - שאדם צריך להיות עם אמונה ובטחון גדולים בקדוש ברוך הוא ואז לא ידאג ויפחד מכלום.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
אנחנו מוצאים בפרשת השבוע "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" וצריך להבין מה פירוש הדברים, אז רבותינו הקדושים אומרים ככה וַיִּירָא יַעֲקֹב למה יעקב פחד, בגלל וַיֵּצֶר לוֹ, בגלל שהיה לו צער בלב, מזה פחד יעקב אבינו. ופירושם של הדברים, מתי שיש לאדם חוסר אמונה בקב"ה ויש דברים שגורמים לו פחד או צער בלב, זה מראה על החולשה של האדם בביטחון בקב"ה.
אם האדם מאמין ויש לו ביטחון חזק בקב"ה, אף דבר בעולם לא צריך להדאיג אותו, אף דבר בעולם לא צריך לגרום לו צער בלב. אם יש משהו שהאדם דואג ממנו, אין מה לדאוג כי הכל בידו יתברך, הקב"ה מנהיג את עולמו אז אין ממה לפחד. אם יש מישהו שמצער אותו אין ממה להיות בצער, כי כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד. אז יעקב אבינו היה בפחד כי היה לו צער בלב, והוא הבין שבשביל המעמד שלו זה חוסר אמונה בקב"ה.
צריך לדעת יסוד גדול בחיים, האדם צריך להיות עם אמונה חזקה, להיות עם ביטחון גדול בקב"ה, ולא להיות בצער באף עניין ודבר, כי כל מה שעושה הקב"ה זה לטובה, אם יש לאדם משהו שהוא פוחד ממנו זה חוסר באמונה, אם יש לו משהו שמצער אותו זה חוסר באמונה. אדם צריך להיות עם אמונה וביטחון גדולים ביותר בקב"ה, וזה מה שהתורה הקדושה אומרת "אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג) אם יש לאדם מלחמה או צרה, בזאת בתורה הקדושה הוא בוטח ואין לו מה לפחד מכלום, כי אם הוא פוחד ומצטער זה מראה על חוסר אמונה וביטחון בקב"ה.
ידוע מה שאומר הרב חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים (שער ג, פרק יב) יסוד גדול וסגולה גדולה להינצל מכל דבר רע, אדם שיהיה עם אמונה מוחלטת בקב"ה ויקבל עליו עול מלכות שמיים חזקה, יוריד ממנו כל העניינים של העולם וכל הקשיים והבעיות של העולם. ככל שהאמונה והביטחון גדולים בקב"ה, אין אף בעיה וצרה שיכולים להתמודד ולבוא על האדם. ברגע שהוא מקבל עליו עול מלכות שמיים חזקה ביותר, האדם ניצל מכל דבר רע.
יש מעשה שיש בו מוסר גדול מרבינו החתם סופר שהיה קודש קודשים, מסופר שבאחד הלילות רבנו החתם סופר קרא לגבאי שלו ואמר לו ללכת לקרוא לראש הקהילה היהודית. כשבא ראש הקהילה, אמר לו החתם סופר, תדע יש אצל המושל של העיר במגירה מכתב חתום, גזירה לעשות רע וצרות גדולות ליהודים לזרוק אותם ולעשות דברים קשים. לך עכשיו מהר למושל של העיר, תדבר איתו ותשתדל שיוריד את הגזירה.
אמר לו ראש הקהילה, באמצע הלילה ללכת למושל של העיר זה דבר לא מקובל, המושל של העיר יכעס עלינו ויצא מזה רק נזק ורע, לא כדאי שנלך. אמר לו החתם סופר, אני מצווה אותך בכוח של רב שתלך עכשיו למושל של העיר ותדבר איתו שיורידו את הגזירה. ראש הקהילה בלית ברירה, לקח איתו עוד שני אנשים מכובדים והלכו לכיוון הבית של המושל. הגיעו לשפת הנהר וחיפשו סירה לחצות את הנהר, המושל היה גר בצד השני של הנהר, לא מוצאים.
הלכו ודפקו בבית של אחד הדייגים, אמרו לו בבקשה תיקח אותנו לצד השני של הנהר. אותו דייג קם כועס והתחיל לצעוק הערתם אותי מהשינה, התחיל לקלל ולגדף אותם. אמרו לו קח הרבה כסף תעביר אותנו, הסכים. העלה אותם לסירה והתחיל להוביל אותם לצד השני, הסירה הייתה מלאה בריח רע של דגים, והם ניסו שהריח לא ידבק בהם עד שיגיעו.
כשירדו בקצה השני, היו שם שוטרים שומרים שצעקו להם מה אתם עושים פה, אמר להם ראש הקהילה זה שטח ציבורי, זכותי ללכת פה. התחילו צעקות והמושל התעורר, שאל מי צועק למטה, אמרו לו שלושה יהודים שבאו ורוצים לפגוש אותך, אמר המושל תכניסו אותם. ביקש המושל מהעוזרים שלו שיביאו לו לשתות חלב, הביאו לו לשתות והמושל הביא גם להם. אמרו לו שהם לא יכולים לשתות כי זה חלב עכו"ם.
אמר להם המושל תסבירו לי מה זה חלב עכו"ם, אמרו לו חלב עכו"ם התורה פוחדת שנשתה בטעות חלב של נאקה או של חיה אחרת, כי רק חלב פרה או עז מותר לנו לכן אסור לנו חלב עכו"ם, חלב של אדם שלא מבין מה זה חלב של פרה ויכול להיות עבירה. אמר להם המושל אין כזה דבר, תקראו לאדם שעובד במטבח נשאל אותו, אצלי רק חלב של פרה מגישים. קראו לאדם מהמטבח ושאלו אותו על החלב, הוא התחיל לגמגם וביקש סליחה, היום הפרה הייתה חולה לא הבאנו ממנה חלב, הבאנו חלב של נאקה. מיד אותו מושל הבין את הדברים וראה את ההשגחה מהקב"ה, אמר להם התורה שלכם אמת ואתם אמת, עכשיו תגידו לי למה באתם לפה. אמרו לו רבינו החתם סופר אמר לנו שיש גזירה קשה במגירה שלך נגד היהודים, אמר להם איך אתם יודעים, עמד וביטל את הגזרה.
אומרים רבותינו הקדושים צריך ללמוד יסוד גדול, בן אדם צריך להיות בתמימות גדולה בקב"ה, בלי מחשבות ובלי העניינים. מתי שהולכים בתמימות גדולה בקב"ה, כל בעיה שיש גם אם היא לא נראית שכלית, הקב"ה פותר אותה. החתם סופר קורא להם ואומר, תלכו בלילה זה דבר לא שכלי ולא מובן באמצע הלילה ללכת לבטל גזירה, צריך ללכת בזמן נוח ולמצוא דרכים מה לעשות. אבל אם הולכים בתמימות, גם בלילה הולכים, ואיך שהתורה הקדושה אומרת ואיך שהרב אומר הולכים מבלי לשאול שאלות, הקב"ה מושיע.
מתי שאדם הולך בתמימות, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" יעקב פחד כי היה לו צער בלב, יעקב אבינו ראה את זה שהצטער כחוסר אמונה וביטחון בקב"ה, לכן כאב לו כאב גדול. מתי שאדם הולך בתמימות גדולה וביטחון בקב"ה "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהלים כג, ד) אדם שהולך בתמימות עם השם גם אם הולך בדברים הקשים, אין לו ממה לדאוג כי הקב"ה איתו.