וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: האם חני שתלתה חולצה נוטפת אקונומיקה במרפסת ביתה תצטרך לשלם על החליפה היוקרתית של השכנים שניזוקה?
'הכתם הזה לא יורד כבר עשר כביסות' רטנה חני כלפי עצמה, בעודה מנסה להוריד כתם שומני גדול שנדבק על אחת החולצות של בעלה.
'עזבי את ההתעסקות עם הבגד המלוכלך הזה, כבר שמונה בערב ומארבע בצהריים את רק על החולצה הזאת... נו אז מה? הלכה חולצה? נקנה חדש, לא קרה כלום' שמעה את בעלה מהסלון אומר.
אך חני מתעקשת ואומרת: 'לא חבל על הכסף? כל חולצה עולה 200 ₪, היש לנו כסף מיותר? אשים את החולצה באקונומיקה כפתרון אחרון, ואם הכתם עדיין לא ירד - ניפטר ממנה לשלום'. אמרה חני ועשתה, את החולצה באקונומיקה השרתה, ועל החבל אותו תלתה.
בזמן התליה, בדקה חני שאין כביסה של השכנים מלמטה, כדי שהאקונומיקה לא תנטוף מהחולצה ותהרוס את הכביסה של השכנים שתחתיה. משלא ראתה כל כביסה על חבל השכנים, תלתה את החולצה ופנתה לעיסוקה.
מה שהיא לא חשבה שיקרה, ומה שאכן קרה זה, שרחל, השכנה מלמטה, תלתה את החליפה של בעלה לייבוש בשתיים בלילה, מבלי לשים לב לחולצה שהייתה נוטפת אקונומיקה מלמעלה.
הבוקר עלה, וכשראתה רחל את כתמי האקונומיקה על החליפה החדשה והיוקרתית של בעלה, שעתה תצטרך למצוא את מקומה בפח האשפה הקרוב - מיהרה לעלות לחני וצעקה עליה: 'איך את מעיזה לתלות בגד נוטף אקונומיקה? הלא חשבת שזה יכול להרוס בגדים של אנשים אחרים?'.
אלא שחני אמרה לה: 'מתי הספקת לתלות כביסה? הלו אני בדקתי את החבל שלכם והוא היה ריק, לולי זאת נראה לך שהייתי תולה בגד עם אקונומיקה? מה נראה לך שעשיתי זאת בכוונה?'
ענתה רחל: 'ומה זה משנה באיזה שעה תליתי את הכביסה? אז זה היה בשתיים בלילה - עדיין היה לך לחשוש שמא אני אתלה כביסה והיא תיהרס ע"י האקונומיקה מהחולצה שתלית. לא תולים בחוץ כביסה עם אקונומיקה'.
אלא שחני בשלה: 'אני בדקתי שלא היה שם כלום, לא בשמונה בערב, וגם לא בעשר בערב, ואם היה ברור שהייתי מורידה, כך שאין לי אחריות על זה שהחלטת גברת רחל לתלות חליפה בשתיים בלילה, ולא בגלל זה אני אמורה לחנוק את כל ביתי עם ריח של אקונומיקה, רק בשל החשש שמישהו יקום באמצע הלילה ויחליט לתלות כביסה'.
ונשאלת השאלה האם צודקת חני בטענתה ואינה צריכה לשלם על החליפה שהוכתמה מטיפות האקונומיקה, או שמא אין מקבלים את טענותיה והיא תחויב לשלם על החליפה שנהרסה אע"פ שלא התכוונה לכך?
תשובה בקצרה: במקרה הנוכחי, כשהכביסה של השכנה נתלתה לאחר שכבר תלתה חני את החולצה, ובשעה שאין מצוי בה לתלות כביסה - פטורה חני מלשלם על החליפה שנהרסה.
תשובה בהרחבה: ראשית יש לקבוע מהו גדר ההיזק שעשתה חני בתליית החולצה:
מצד אחד, ישנה את רגע פעולת התליה שאז מתחילה לנטוף האקונומיקה למטה, וזהו בגדר של 'אש' ההולכת ממקומה ומזיקה במקומות אחרים, וכ'אשו משום חיציו' של חני, וכאילו טפטפה בכוונה טיפות אקונומיקה למטה.
ומצד שני, גם לו נניח שעל עצם התליה אפשר לפטור אותה - עדיין היה נראה לחייב אותה, כיון שאמנם לא הייתה פגי\עה ישירה בחליפה בעצם התליה, אולם כיון שלאחר התליה המשיכה החולצה לטפטף טיפות אקונומיקה - הרי היא כממונו של האדם ההולך ומזיק וחייב לשלם ('אשו משום ממונו').
והנה, על רגע פעולת התליה - אי אפשר לחייב את חני בכלום, שהרי בדקה מראש שאין כביסה למטה ורק לאחר כך תלתה, ונפסק בהלכה שאדם הזורק אבן מחלונו, תוך שהוא בודק שאין שם איש שעובר וכדומה, ולאחר שהאבן כבר אינה בידו הוציא מישהו את ראשו מהחלון ופגעה בו האבן - הזורק פטור לגמרי, משום שנאמר בפסוק 'ומצא את רעהו' ודרשו חכמים: פרט לממציא את עצמו, וזה שהוציא ראשו מהחלון - המציא את עצמו לפגיעה, שהרי ברור שהזורק לו היה רואה שיש ראש מבצבץ מהחלון לא היה זורק כלל, וע"כ אנוס הוא הזורק ופטור לגמרי. וכן הוא בנידון דידן, שהרי ברור שחני לא הייתה תולה חולצה שכזו על כביסת חברתה וע"כ אנוסה היא (על רגע התליה) ופטורה מכלום.
אלא שנראה שאין לחייב אותה גם על המשך טפטוף הבגד לאחר התליה, וזאת למרות שעדיין ניתן לומר שממונה של חני הולך ומזיק (ואם אינו חייב ב'אשו משום חיציו' - עדיין תתחייב ב'אשו משום ממונו'?). זאת משום שבשעה כל כך מאוחרת, לא שכיח שמישהו יתלה כביסה, וממילא נחשב תליית הכביסה של השכנים עבור חני כ'רוח שאינה מצויה', והדין אומר שאם אדם הדליק אש מבוקרת וקטנה, בצורה שמורה מפני רוחות רגילות, ופתאום באה סופה והעיפה את האש והתפשטה האש ושרפה - פטור האיש מכלום, כיון שזהו רוח שאינה מצויה שאי אפשר לחייב מישהו להתארגן אליה.
והוא הדין כאן - כל שבדקה חני בשעה סבירה שאין כביסה למטה ותלתה הכביסה - שוב לא ניתן לחייבה על מה שנעשה בשעה כה מאוחרת של הלילה, ומבחינתה הוי כ'רוח שאינה מצויה' ופטורה היא מלשלם על החליפה שניזוקה.
[אכן לו היה הדבר קורה בשעות היום או בתחילת הלילה, או במקום בו תליית כביסה בשתיים בלילה אינה נחשבת דבר חריג (ויש לברר זאת בבית דין) - אז כבר לא ניתן לומר שלא שכיח שהשכנים יתלו כביסה למטה, וא"כ נחשבת תליית החולצה ע"י חני כ'רוח מצויה' וע"כ (גם אם נפטור אותה על רגע התליה כנ"ל, מ"מ) תחויב לשלם מגדר 'אשו משום ממונו'].
מקורות: ב"ק (כג. לג. נה:), רש"י (ב"ק ג:), תוד"ה אלא (ב"ק סא:), שו"ע חו"מ ת"כ ס"ל, משפט שלמה ח"ד סימן נ"ג, שמרו משפט סימן קי"ג.
אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il