פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: הניחו באוניברסיטה עץ אשוח ליד החנוכייה - האם זה מותר?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. רצינו לברר דבר שראינו באוניברסיטה בו אנו למדים. בזמן ימי חג החנוכה, האחראים במקום מושיבים מנורת חנוכה גדולה ליד עץ האשוח, והסיבה היא כדי לכבד את כל הדתות, ורצינו לדעת שני דברים. ראשית, האם מותר בכלל להעמיד עץ אשוח שמסמל את דת הנצרות. ושנית, אם כבר מעמידים עץ טמא שכזה - האם מותר להעמיד את המנורה לידה?
תשובה:
שלום וברכה לשואלים הנכבדים. אוי לנו שאנו חיים בדור כזה, שלא רק שכל העולם מבזה אותנו, אלא אפילו אנשים מעמינו לא מכבדים את עצמם עד כדי כך שהם מניחים סמלים של דתות עובדי עבודה זרה כהנצרות בשערי מקומות לימוד וכיוצא בזה, ויש לדעת שדברים אלו הם טמאים ומשוקצים מאוד וגורמים לצעירי הצאן טשטוש במושגי יסוד של ההבדלה בין ישראל לעמים.
תחילה נדון לגופה של השאלה ולאחר מכן מצד ההשקפה הנכונה:
הנה בדין זה כבר דנו הפוסקים (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קלב) להתיר מעיקר ההלכה לבעלי חנויות ובעלי בניינים להעמיד את העץ בפתח השער על מנת למשוך קונים לחנות וכן לרצות את דיירי הבניין הנכרים, וזאת כיון שלא נאסר העץ הנ"ל כי הוא לא נעבד ולא הוקרב לעבודה זרה, וכל כולו נעשה ללא שום קשר לעבודה זרה אלא רק על מנת לעטר ולקשט את ביתם לקראת יום אידם (שו"ת בית אבי יו"ד סי' צט), ולכן אין הוא מהדברים המיוחדים לעבודה זרה שנאסרו (יו"ד סי' קנא).
אולם יש עדיין לדון באיסור תורה של "בחוקותיהם לא תלכו", שעניינו כמו שכתב בשולחן ערוך (יו"ד סימן קעח): "שאין הולכין בחוקות הגוים ולא מדמין להם", ונתן שם דוגמאות לזה כגון "שלא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודת כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהם עושים", ולכן יתכן שגם העמדת אילנות אלו נכנס תחת איסור זה.
אלא שהרמ"א שם נתן שני אופנים בשם המהרי"ק לאיסור זה של בחוקותיהם לא תלכו: אופן ראשון הוא לעשות דבר שנהגו הגויים לעשותו בדרך פריצות, וכגון אלו שנהגו ללבוש מלבושים אדומים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, אבל דבר שנהגו לתועלת כגון אלו שדרכן ללבוד בגדים המיוחדים לרופאים מותר ללובשם וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר. ואופן השני הוא לעשות דבר שנהגו הגויים לעשותו ללא טעם וסיבה הנודעת ולכן יש לחוש שיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם.
העולה מדברינו שכיון שאין בעץ האשוח משום אחד משני תנאים אלו, שהרי אין בו משום ענין פריצות וכן ידוע שטעמו הוא רק לקשט את ביתם ואין בו שמץ עבודה זרה, לכן אין בו משום איסור של בחוקותיהם לא תלכו.
אולם אחר שהעלה מרן רבי שמואל וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי להתיר סיים וכתב שכל זה הוא מעיקר הדין אולם מצד ההנהגה הנכונה יש ודאי להמנע מלהעמיד את העץ ואם קשה לו להישמט מחמת הדיירים שדורשים להעמיד את העץ על פתח הבניין יאמר לגוי הממונה על תחזוקת הבנין שיעשה כטוב בעיניו.
ולפי זה יוצא: שוודאי שאין מן הראוי להעמיד עץ טמא זה בסמוך למנורה הטהורה שכל כולה נועדה להאיר את החושך הרוחני שהעץ מסמל.
ובאמת שהלב נחמץ למשמע הדבר הנורא הזה שעם הקדוש, הריהו עם ישראל יתן בחוצותיו דברי הבל שאין בהם ממש ועוד שבשם הדת שמסמל העץ הזה נרצחו באכזריות רבה רבבות רבות מעמינו בני ישראל, השם ינקום דם עבדיו השפוך, וזאת על אף שעושים כן על מנת להתייפיף ולהתחנף בפני אומות העולם.