וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: האם הכלה ואמה ששילמו 6,000 ש"ח לקניית שמלת כלה - באמת קנו אותה, או רק שכרו אותה ליום החתונה?
רקע:
בסלון כלות הנמצא בפאתי המרכז המסחרי הגדול באחת מערי הצפון נסגרה עסקה. 'כלה' לעתיד ואמה, עולות חדשות מאוקראינה (עקב המלחמה), נכנסו לחנות ע"מ למדוד שמלת כלה. למרות חוסר הבנתם בשפת העברית, הצליחו לתקשר בסימנים עם בעלת החנות עד שמצאו את מה שרצו, מדדו והיו מרוצים. מחיר העסקה נסגר על 6,000 ₪.
יומיים לפני יום החתונה, ביקשה הכלה לקבל את השמלה, ע"מ לחסוך כאב ראש בהתרוצצות באותו היום לסלון הכלות בצפון ומשם לאולם שנמצא בדרום. הנוהג היה באותה החנות שלא משחררים בדר"כ את השמלה לפני יום החופה, אך כאן הלכה המוכרת לפנים משורת הדין ושחררה להם את השמלה לפני יום החתונה. נקבע מועד להחזרת השמלה.
ויהי היום - יום החתונה, והנה שמו לב הכלה ואמה שהריצ'רץ' האחורי של השמלה נפתח כל הזמן. כל הניסיונות לייצב אותו במקום לא הועילו והשמלה נפתחה שוב ושוב. המידה הייתה תואמת, הכל ישב פיקס, ורק הריצ'רץ' הסורר לא רצה להיסגר. בלית ברירה, נאלצו לתפור באלתור את הריצ'רץ', כדי שיחזיק מעמד. גם זה לא עזר כל כך, ופעמים שנפתח באמצע הריקודים על אף התפירה. קיצורו של עניין, ההתעסקות עם הריצ'רץ' הסורר גבתה הרבה עוגמת נפש, מה גם שלבסוף הלכה הכלה עם הריצ'רץ' כשחציו פתוח.
בהגיע מועד החזרת השמלה, באו הכלה ואמה בדרישה תקבל פיצוי - חצי ממחיר השמלה בשל עוגמת נפש שקרתה להם עם הריצ'רץ''.
תשובתה של המוכרת הותירה אותם המומים:
'ראשית כנראה שלא הבנתם: אני לא מכרתי לכם את השמלה, אלא רק השכרתי לכם אותה! שנית, אני מבינה את התקלה שאירעה, לא יודעת למה זה קרה, אבל אני מוכנה לתת לכם 1000 ש"ח מזומן החזר, או 1300 זיכוי בחנות לפעם הבאה'.
הכלה ואמה הרגישו שהשמים נופלים עליהם. הם היו בטוחים שהם קנו את השמלה! והיו בטוחות שמועד החזרת השמלה הוא לטיפול וניקיון השמלה, ולא להחזרה מהשכרה! אולם המוכרת הראתה להם מפורשות שאע"פ שבשלט הכניסה לא כתוב השכרה וכו' - הרי שבקבלה מפורש כתוב השכרת שמלה!
בצר להם ולאחר שלא הגיעו לפשרה, פנו הכלה ואמה יחד עם המוכרת אל בית הדין. הללו בטוחים היו שמכרו להם שמלה דפוקה, ודורשים הן את השמלה והן פיצוי על סך חצי ממה ששילמו; והמוכרת כנגדם טוענת, שאין כזה דבר קניית שמלה ב6000 ₪, וכל בר דעת מבין זאת. אולי בגלל קושי השפה וחוסר ידיעת המנטליות הם לא ידעו זאת, אך על הקבלה מפורש זה נכתב. ובאשר לפיצוי - סבורה היא שהנזק לא היה עד כדי כך גדול, מה גם שלבסוף לבשו את השמלה וע"כ רוצה לתת פיצוי קטן יותר של 1000 ש"ח בלבד.
ונשאלת השאלה עם מי הצדק: האם אכן הייתה כאן מכירה, או השכרה של השמלה? ומה באשר לגובה הפיצוי? האם אכן צריך להיות גבוה יותר?
תשובה בקצרה:
אין כאן מכירה אלא השכרה, כנאמר במפורש בקבלה. באשר לגובה הפיצוי - יגיעו לפשרה, שהרי בסופו של דבר נגרם נזק לכלה שוכרת השמלה.
תשובה בהרחבה:
ראשית, דבר מצוי הוא שהמוכר והקונה נחלקים בשאלה מה כלול במכירה ומה אינו כלול בה. למשל: במכירת מכונית עלול להתעורר ויכוח אם הקונה קנה גם את מערכת השמע והווידאו המותקנים בה. במכירת דירה ייתכן שהקונה חשב שארונות מסוימים כלולים במכירה והמוכר לא התכוון לכך. מובן שלכתחילה רצוי מאוד לפרט את הדברים הכלולים במכירה, עד כמה שאפשר, כדי להימנע מוויכוחים בעתיד. כאשר בכל אופן מתעורר ויכוח בעניינים אלו, אזי הולכים בראש ובראשונה אחר המנהג או אחר לשון בני אדם. השאלה שלפנינו היא האם סכום המקח יכול לשמש כהוכחה מה כלול במכירה, כאשר המנהג או לשון בני אדם אינם ברורים.
פסיקת ההלכה בזה היא שהמוכר דבר לחברו, והקונה טוען שהמכירה כללה דבר נוסף ומביא ראיה מסכום המקח, הלכה כדברי חכמים שאין הדמים מודיעים. אמנם, אם הדברים הנ"ל מחוברים זה לזה - יש רגליים לדבר שנמכרו יחד, ולכן במקרה זה אפשר להביא ראיה מסכום המקח.
כמו כן, כאשר יש להכריע אם המכירה התייחסה לדבר א' או לדבר ב', ושני הדברים הם בעלי אותו שם (כגון שור לחרישה ושור לשחיטה), אפשר להביא ראיה מסכום המקח. בהתאם לכך יש להביא ראיה מסכום המקח בכל מקום שהדבר אינו סותר את הלשון שהשתמשו בה בשעת המקח.
והנה כאן הוויכוח הוא על עצם הקניין ביניהם, האם הוא מכירה או שכירות, ומכיוון שכבר בקבלה נאמר שזהו השכרה, ואין כאן שאלה על תוספת בדבר אלא על גדר הדבר עצמו - ניתן להביא ראיה מסכום העסקה העומד על 6000 ₪, ואכן לא קונים שמלת כלה במחיר הזה בשום מקום, וממילא פשיטא שמדובר בהשכרה.
אמנם, לגבי טענתם לנזק בשמלה - אין יכולים הם לטעון שהיה כאן מקח טעות, היות והשתמשו בשמלה אף לאחר שידעו שיש בה פגם, והדין אומר שמי שהשתמש בחפץ פגום - כאילו מחל על פגמו של החפץ, ואינו יכול לטעון עוד 'מקח טעות הוא' (מה גם שאינו מום המפריע לשימוש בחפץ, ומוכח מכך שלבסוף לבשה השמלה); אך יש מקום לחייב את בעלת השמלה בדיני נזקים (היות ובסופו של דבר השמלה אינה שווה את המחיר שנדרש עליה בשל הפגם בריצ'רץ') ויעשו פשרה בבית דין.
מקורות: ב"ב (ע"ז:), טושו"ע חו"מ ר"כ ס"ד וס"ח, ב"ק (מו.), שו"ע חו"מ רל"ב ס"ג, ועיין מקור חיים (לר"י מליסא) באורים סימן תלז ס"ק ז.
אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il