פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך "שהחיינו" במליאת הכנסת - האם נהג כשורה?
שאלה:
שלום לכבוד הרב ותודה על התשובה הקודמת העוסקת באמירת 'עלה בידי' של ראש הממשלה הנכנס. אגב הדברים רציתי לשאול לגבי המעמד של השבעת הכנסת שבו עמד ראש הממשלה והוציא כיפה מכיסו ובירך בשם ומלכות קבל עם ועדה את ברכת 'שהחיינו וקימנו והגענו לזמן הזה'. האם הוא נהג בזה כהלכה?
תשובה:
שלום לכם. לפני שנכנס לעומקה של הלכה ארצה לפתוח בדברי שבח למעשה האמיץ והחשוב שעשה ראש הממשלה הנכנס, שכן לברך במליאת הכנסת בימים טרופים אלו את בורא עולם אינו דבר המובן מאליו, וברכה מעין זו הנראית בכל העולם כולו דינה כקידוש שמים ברבים, ולכן אשריו שזכה לזאת, ומי יודע אם לעת כזאת הגיע למלכות.
ועתה להלכה, חשוב לדעת שישנם שלשה קטגוריות של ברכות. ברכות המצוות, ברכות הנהנין וברכות השבח וההודאה.
ברכות המצוות נתקנו לומר לפני עשיית מצוות וכגון מצות הנחת תפילין, טלית וכדומה. ברכות הנהנין נתקנו לומר לפני אכילת או שתיה, וברכות השבח וההודאה כשמם כן הם, נתקנו לומר במקום שיש לשבח לבורא וכגון אחר עשיית צרכיו משבח ואומר את ברכת 'אשר יצר'.
ברכת שהחיינו גם היא נתקנה לשבח לבורא עבור דבר המעורר בנו שמחת הלב, וכגון אחר רכישת בית חדש או חליפה חדשה וכדומה.
והנה דנו הפוסקים אם אדם העולה לגדולה רשאי לברך גם כן ברכה זו ביום שמחת לבו. מצד אחד כתב המגן אברהם שאין לברך שהחיינו אלא על מצווה הבאה מזמן לזמן או על כלים (בגדים) חדשים, אולם רבים חלקו עליו וסברו שאפשר לברך גם על שאר דברים הממלאים את האדם שמחה.
ובספר משנה שכיר (ח"ב סי' קמט) נשאל במי שעלה לגדולה אם רשאי לברך שהחיינו על דבר זה, וכתב שבודאי שאין לו לברך כיון שאף שזכה למעמד גדול אולם דבר זה מגיע עם מטלה גדולה ואחריות כבדה, ולמד כן מדברי התוס' (סנהדרין תחילת דף יז) שכתבו שאין שמחה במי שהוטל עליו צרכי ציבור, וסברא חזקה היא זו שאף שהינו שמח במינויו, אולם אין שמחה זו שלימה בידעו את העול הכבד המוטל על צואריו, וכשם שמצאנו במקומות אחרים שאם השמחה אינה שלימה מחמת האחריות המוטלת עליו אין לברך.
ולדוגמא אדם הקונה בית עם משכנתא גדולה וחושש שמא לא יוכל לעמוד בתשלומין, סברו הפוסקים שלא יברך, וראה מה שכתב בזה הגאון רב חיים פלאג'י (שו"ת לב חיים ח"ג סימן נב) שמי שקנה בית בהקפה הסברא מחייבת שלא יברך כיון שברכה זו לא נתקנה כי אם על שמחת הלב, וכשלבו שמח על הבית שקנה או על החפץ היקר חיבוהו חכמים לרוב שמחתו לברך שהחיינו, מה שאין כן זה האיש שקנה בהקפה הרי אינו שמח כיון שלעתות כאל הכניס עצמו בעובי הקורה לתשלומין כבדים, ואדרבא יתכן שמצטער הוא שמא לא יוכל לפרוע לבעלי החובות שלו, ולכן לא יברך.
גם הגאון רב משה סופר נשאל בזה וכתב בספרו שו"ת חתם סופר (או"ח סי' קנו) שכשנתמנה הרב דוד שטרויז לאב בית דין התחיל את דרשתו בפסוק ויברך דוד ברוך ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וכו', והסביר החתם סופר שכנראה שעשה כן מפני שהיה מסופק אם רשאי לברך ברכה זו ולכן התחיל בפסוק להצילו מחשש ברכה לבטלה. אולם בשו"ת קנאת פנחס (סי' ד) הקשה עליו שרק אם קורא פסוק במלואו כנוסחו אין בו משום ברכה לבטלה, ולא כשם שעשה דיין זה שקרא חצי פסוק והמשיכו כברכה.
גם הרב חיד"א כתב בספרו מחזיק ברכה (סי' רכג סק"ח) שהעולה לגדולה ונתמנה לפרנס או לרב שיש לו לברך כי ודאי שחיוב יש להכיר בחסדי ה' ולברך בשמו, אלא שיברך בלא שם ומלכות, והגאון הרב עובדיה יוסף (חזו"ע, טו בשבט עמוד תה) סיכם וכתב גם כן שיברך בלי שם ומלכות והנכון שילבש בגד חדש ויברך עליו שהחיינו ויכוון בזה לפטור גם את משרתו החדשה.
עוד יש לדון מתי העת הנכון לברך ברכה זו, וכבר הקשה בשו"ת קנאת פנחס הנ"ל על הדיין שבירך בעת דרשתו שלכאורה עשה שלא כהלכה כי ברכה זו מברכים או בשעת הבשורה שנתבשר על קבלת משרתו, שדומה למה שכתב השולחן ערוך (סי' רכג ס"ד) לברך בשעת הקניה אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן, או יברך בשעת הכניסה למשרה שדומה ללבישת הבגד החדש אבל לא בעת הדרשה שלא היתה בראשית כהונתו.
ולכן ברכה זו שנאמרה מפי ראש הממשלה בעת ההשבעה לכנסת נאמרה בזמנה הראוי, אלא שמן הנכון אם ראש הממשלה הנכנס היה מברך ללא שם ומלכות או שהיה לובש בגד חדש ומכוין בברכתו על שניהם, אלא שגם אם לא עשה כן ודאי שיש לו על מי לסמוך.
ויהי רצון שנזכה לממשלה שתחזיר עטרה ליושנה ולקדש שם שמים.