וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: האם על ועד הבית לקחת אחריות ולשלם על זריקת מנוע המזגן של יודי שהיה מונח יחד עם עוד חפצים בשטח המשותף?
רקע:
ועד הבית בבניין ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, פרסם מודעה ובה החלטה בדבר איסור הנחת חפצים של דיירי הבניין בשטחים המשותפים, קרי: בחדר המדרגות, בכניסה לבניין וליד תאי הדואר. כמו כן פורסמה התראה, שביום חמישי בעוד שבועיים מיום תליית המודעה, יפנה וועד הבית את כל החפצים המונחים בשטח המשותף וישליכם לאשפה.
הסיבה לתליית המודעה הייתה ריבוי חפצים שונים ומשונים אשר נמצאו תחת הבניין הנ"ל, ללא בעלים. כל עובר ושב ברחוב העמוס והסואן בבני ברק, היה מרשה לעצמו להניח שם מה שירצה ככל אשר יחפוץ, כאילו זה מחסנו הפרטי. לכך החליטו בועד הבית של בניין זה לעשות סוף לסיפור, ולאחר שניסו כמה וכמה פעמים לברר בין דיירי הבניין של מי החפצים - החליטו לעשות מעשה.
את המודעה תלה ועד הבית במעלית, בכניסה לבניין, בכל קומה וקומה באופן בולט. כללו של דבר: המודעה הייתה מפורסמת זמן מספיק ובמקום בולט, כך שכל דיירי הבניין היו מודעים לתוכן ההחלטה.
עברו שבועיים ובהגיע יום חמישי - מועד הפינוי - פנה ועד הבית למנקה בהוראה לפנות את החפצים הנ"ל ולהשליכם לאשפה. חלק מהדיירים שראו את הפינוי, פנו לוועד בבקשה שלא לפנות כעת את החפצים, כיון שהם חשובים ויקרים להם ועוד לא הספיקו לפנותם למקום אחר, והוועד נעתר להם. שאר החפצים שהיו שם פונו והושלכו לאשפה.
שישי בבוקר. יוסי, דייר בקומה השניה של הבניין, שם לב שמנוע המזגן שהניח מתחת לבניין, ליד תאי הדואר, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. זאת בניגוד לחפצים אחרים אשר עדיין היו מונחים שם בלא תזוזה.
אחר בירור קצר, הבין כי מנקה הבניין עומד מאחורי פינוי המנוע לאשפה, שנאספה אמש ע"י משאית הזבל העירונית, כך שאבד המנוע.
כשהלך למנקה להתלונן - הצביע לו הנ"ל על מודעת ועד הבית, תוך שאמר לו שהועד אמר לו לפנות, אולם לא הספיק לפנות הכל, עד שנאמר לו שוב ע"י הועד, שנעתרו לבקשת הדיירים והחליטו שלא לפנות את החפצים שעדיין לא פונו משם.
בכעס רב פנה יוסי לועד הבית בתלונה מדוע זרקו את חפציו היקרים (מזגן), בעוד חפצים אחרים לא זרקו, באומרו: 'או שתזרקו הכל וכולנו נסבול, או שלא. אבל לזרוק חלק מהחפצים ואז להשאיר חלק - זה נוגד את מה שכתבתם, וזה אפליה, וגם אם לא התכוונתם - באחריותכם לשלם לי על המנוע שאבד'.
לא זו אף זו, שיוסי החל לעכב את תשלום חובותיו לועד הבית, כל זמן שאינו מקבל את התשלום על מנוע המגן ש'זרקו לו'.
ונשאלת השאלה:
האם יוסי יכול לעשות כן? הרי נאמר במפורש שיזרקו את החפצים משם, וזה שלבסוף ויתרו על חלק מהזריקה היה לפנים משורת הדין! בסגנון אחר: מה מידת אחריותם של ועד הבית לנזק שכזה?
תשובה בקצרה:
ועד הבית אינו אחראי לנזק שנגרם ליוסי ע"י המנקה שזרק לו את מנוע המזגן, וע"כ אין ליוסי לעכב את תשלומיו לועד הבית בשל כך.
תשובה בהרחבה:
ראשית, אין להאשים את המנקה בשום דבר. המנקה הוא בסה"כ פועל שעשה בשליחותו של ועד הבית אשר להם הסמכות לטפל בבניין ומבואותיו, ובסמכותם לאסור הנחת חפצים בשטח משותף של דיירי הבניין. ובהקדים:
אף היחיד יכול למחות בשאר דיירי הבניין באם שמו חפצים החוסמים את שטח המעבר של הבניין באופן שמפריע למעבר. זאת משום שהנחת חפצים בשטח מעבר, כגון בחדר המדרגות וכיו"ב - אין דרך בני אדם להניח שם ומנהג ברור הוא, ובזה אין צריך החלטת רוב, אלא אפילו דייר אחד יכול לעכב משאר השותפים שלא לחרוג מן המנהג המקובל.
אולם בשטחים משותפים שאינם שטחי מעבר, כגון בקומת המחסנים ו/או במצב שהשטח הציבורי בו גדול כך שהנחת חפצים אינה גורמת להפרעה ממשית למעבר - אין בזה מנהג רווח לאסור או להתיר, ובזה צריך החלטת רוב דיירים. ועל דעת כן נבחר ועד הבית שעיקר תפקידו הוא בניהול הבניין והחלטות בעניינים שוטפים, וקבלו עליהם הדיירים החלטות הוועד והחלטתם נחשבת כהחלטה של כל הדיירים, כל עוד אינם חורגים בהחלטותיהם מן הסמכויות שניתנו להם.
נוסף לכך, כיון שהועד פרסם מודעה בעניין זה והדיירים או רובם לא התנגדו להחלטתם, הרי זה מורה על הסכמה להחלטה, והוי כהחלטת הציבור (כולו או רובו עכ"פ), המחייבת את כלל הדיירים.
כמו כן בסמכותו של וועד הבית לפנות חפצים לאשפה, בכפוף להודעה שנתן לכלל הדיירים באופן שיהיה להם מספיק זמן לפנות את חפציהם או להתנגד להחלטה.
והנה כאן, המודעה הייתה תלויה זה זמן, ולא זו אלא שוועד הבית טרם תליית המודעה ניסה בכל כוחו לברר על בעלות החפצים שהיו זרוקים בבניין כהפקר ממש, ומשלא עלה על כך - התריע כדין ולפיכך רשאים הם לזרוק את החפצים לאשפה.
ממילא, זה שבסופו של דבר הוחלט ברגע האחרון, תוך כדי פינוי החפצים, לוותר על חלק מהפינוי - אין זה אפליה כנגד מישהו כזה או אחר (במקרה של אפליה אמיתית - יש לדון בגדר חיוב ועד הבית בנזק שנגרם על ידם לא' מדיירי הבניין ואכמ"ל), שהרי וודאי לוּ היו יודעים שהחפצים שייכים לאחד מדיירי הבניין - לא היו זורקים אותם, וכל מה שעשו זה רק לפנות את השטח המשותף ואת המעבר לטובת ולתועלת דיירי הבניין. אשר על כן אין ליוסי שום טענה נגד ועד הבית ואין לו לעכב את הכסף המגיע להם מן הדין.
מקורות: שו"ע חו"מ קס"א ס"ה, ובשי"ט ס"א, וברמ"א שם, שו"ת חוו"י שאלה קס"ה, שו"ת מהרי"ט ח"א סי' צ"ה.
אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il