בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת שמות שבה הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה רבנו ללכת לגאול את עם ישראל ומשה רבנו מתעקש ולא רוצה ללכת. האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הקשה בשיעורו, מדוע משה כל כך התעקש ולא רצה ללכת.
הקב פינטו המשיך להקשות: וגם כך אצל ירמיה הנביא, מתי שהקב"ה אמר לו ללכת להיות הנביא שיודיע על החורבן ועל כל הדברים הקשים שיהיו בבית המקדש, ירמיהו הנביא התעקש ולא רצה. אמר לו הקב"ה "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (ירמיה א, ה) לפני שנולדת ונבראת לעולם, כבר קבעתי והחלטתי שאתה תהיה הנביא ותלך להגיד את הנבואה לעם ישראל. אז צריך לשאול למה משה רבנו לא רצה להיות נביא וגם ירמיה הנביא לא רצה להיות נביא, מדוע הצדיקים הגדולים לא רצו?
אז אפשר לפרש ולומר, הסביר הרב פינטו, אנחנו אומרים בברכה לפני ההפטרה אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טובִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת, נשאלת השאלה וכי יש נביא טוב ונביא לא טוב, כל מי שזוכה להיות נביא זו זכות גדולה, וכמו שרבי פנחס בן יאיר אומר (עבודה זרה כ:) את כל המעלות והמדרגות שצריך לעלות עד שמגיעים לרוח הקודש. אם כך מה הפירוש אשר בחר בנביאים טובים?
אלא מתי שיאשיהו המלך רצה לדעת את הנבואה מהקב"ה לעם ישראל, באותו זמן היו שני נביאים בעם ישראל דבורה הנביאה וירמיה הנביא. יאשיהו המלך שלח לשאול את דבורה הנביאה ולא לירמיהו, כי דבורה היא רחמנית והיא אישה ויותר טוב שהיא תגיד את הנבואה. שואלים המפרשים הרי הנבואה היא אותה נבואה, בין אם יגיד אותה ירמיה הנביא ובין אם תגיד אותה דבורה הנביאה. אז למה דוקא דבורה רק בגלל שהיא רחמנית והיא תגיד את זה יותר טוב?
לדבריו של הרב פינטו בשיעורו, אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, מתי שלוקחים סיר ומורחים בדפנות הסיר דבר מר ואז ממלאים מים, אז המים נהיים מרים. אבל אם מורחים בדפנות הסיר משהו מתוק, אז המים מתוקים. כך גם אנשים, יש אנשים שכל מה שיהיה בתוכם הם מוציאים את זה מר, כי הנפש שלהם מרה. ויש אנשים שגם אם ישימו בפנים משהו מר, הנפש שלהם טובה ויוצא מהפה שלהם דברים טובים והם ממתקים את הדברים המרים.
ירמיה הנביא היה רואה את הדברים מר, לכן גם הנבואה אצלו הייתה יוצאת מרה יותר, כמה שהשם היה אומר את הנבואה מרה, ירמיה היה גם מוציא את הנבואה מרה יותר. דבורה הייתה כמו שמרוח בה מתוק, גם אם מכניסים בה מר היא ממתקת את זה, וזה הפירוש אשר בחר בנביאים טובים הקב"ה בחר בנביאים שיש בהם מתיקות, שגם אם מכניסים בהם מר הם ממתקים את זה.
לכן משה רבנו אמר לקב"ה: אתה צריך לשלוח שליח יותר עם מתיקות יותר ממני, שגם אם יש נבואה מרה הוא יוציא אותה במתיקות. אדם צריך להקפיד כל דבר שמוציא מפיו למתק את זה גם אם דבר מר וקשה, לא לומר את הדברים קשים אלא כמה שאפשר יותר ברוגע ובמתינות. האדם צריך לדעת שהכל קורה על פי הפה שלו, אם הוא יוציא את הדברים במתינות ובמתיקות ככה הם יהיו, אמר הרב פינטו לסיום.