פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר לענות אמן בגילוי ראש ללא כיפה?
שאלה:
שלום לכבוד הרב ותודה על המאמר שעסק בברכת שהחיינו של ראש הממשלה במליאת הכנסת. ובהקשר לזה תמהתי איך מותר לברך במקום בו ישנם אנשים שידוע שחלקם לא יענו אמן על ברכתו וחלקם האחר שכן יענו, יעשו כן ללא כיפה או כיסוי ראש?
תשובה:
שלום לשואל הנכבד. לגבי השאלה הראשונה כתב הבן איש חי (מסעי אות יד) שאם המברך על איזה דבר לעצמו, רואה שהשומעים מזלזלים ואינם עונים אמן- טוב שיברך בלחש, והביא את דברי החסד לאלפים (סי' רטו אות ג'), וז"ל: "הן אמת שלפי גודל השכר שיש להזהיר בעניית אמן כתיקונו, ראוי לירא את ה' במצוותיו חפץ להיות זהיר וזריז לברך ברכותיו בקול רם, כדי להיות זוכה ומזכה את אחרים עמו, אבל אם חושש שיש שם בני אדם שאינם מהוגנים שאינם זהירין בעניית אמנים כראוי, אפשר שההעדר טוב ויותר טוב שיברך בלחש. ואם יש שם מיראי ה' שזהירים במצוות יעשה את שלו לברך בקול רם השומע ישמע ויענה, ועליהם תבא ברכת טוב".
ולכן היה נראה שעדיף שלא לברך, אלא שיתכן שכל דברים אלו לא נאמרו אלא כלפי אדם השומר מצוות ומזלזל בעניית האמן שאז יש איסור של "לפני עיור לא תתן מכשול", אולם במומר שאינו שומר מצוות כתב הש"ך (יו"ד סי' קנא ס"ק ו) שאין איסור לפני עיור, וכך הסביר דבריו שם הדגול מרבבה (יו"ד סי' קנא). ולכן אין איסור לברך במקום שישנם מומרים, אף שידוע שלא יענו אמן על אותה הברכה.
ולגבי השאלה השניה שגורם לעונה לענות אמן בגילוי ראש, הנה הרב מאיר מזוז שליט"א (הובא בברכת ה' לרב משה לוי זצ"ל ח"א עמוד שמא) הביא ראיה שאין לענות אמן בלא כיסוי הראש מדברי הגאון רבי אברהם סבע (חמיו של מרן הב"י) בספרו צרור המור (פרשת נשא): "והאשה ההיא תישא את עוונה"- כמאמרם של חכמים "שענתה אמן בגילוי הראש", שהרי בשעה שמשביעין אותה כתוב "וענתה האשה אמן אמן", וכיון שבאותה העת שעונה היא פרועת ראש לכן אומר הכתוב שעבור זה האשה נושאת את עוונה.
הנה לפנינו שישנו איסור לענות אמן בגילוי הראש, ולכן גם המברך צריך להיזהר שלא לברך לפני אנשים שאין על ראשם כיפה על מנת שלא להכשילם.
אולם הגאון הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ו סי' טו אות ז) רוח אחרת עמו וסבר שאדם שראשו מגולה רשאי לענות אמן אחר ברכה, וכן כתב הרב יצחק ברדא (יצחק ירנן ח"א סי' כ) ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחד ובפיהם דברי הספר כנסת ישראל ששון (סי' יז די"א ע"ג) שכתב שאף שהשולחן ערוך אסר לומר שם ה' בגילוי הראש, אולם מותר לומר אמן בגילוי הראש. ולכן מי שמניח תפילין של ראש, ושמע קדיש בעוד שראשו מגולה מותר לו לענות אמן, הואיל ואין כאן לא שם השם ולא כינוי.
וסיים שם בדברי החזון אי"ש שכתב: "שאנו צריכים לקרב את עמי הארץ כמה שאפשר להחיותם ולהיטיב עמם, וכל שכן שלא להרבות חלילה קנאה ושנאה שעוברים על לא תשנא את אחיך, הלכך שקלו חז"ל בפלס עד כמה יש להתנהג עמהם שלא נגרום חלילה למכשולים" ע"כ.
וכנ"ל כתב גם הרב יונה מצגר בספרו מים ההלכה (ח"א סי' ג), ולכן על פי כל הדברים האלו נראה שאין לאסור לאדם לברך ביודעו שהעונים אמן יענו ללא כיסוי הראש.