פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר לשחק שחמט בשבת?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. רצינו לשאול אם משחק השחמט מותר בשבת ואשמח אם הרב יוכל לפרט.
תשובה:
שלום לכם. ישנם כמה נקודות לדיון בהלכה אבל תחילה ארצה מעט לגעת בעצם הענין של המשחק הנ"ל.
ישנה שמועה אצל המון העם כאילו שלמה המלך הוא זה שהמציא את משחק השחמט, ומלבד מה שכתב רב רפורמי אחד וטען בספרו כך והוסיף שם על זה דברים שקשה לשכל להולמן אין שום מקור לשמועה זו (יעויין בקובץ ישורון כ"א עמוד תשנט).
והנה בדברי רבותינו מוזכר משחק זה כמה פעמים. יעויין במה שמובא בגמרא על משחק הנקרא גורייתא קיטנייתא ונדרשיר, שכתב רש"י על זה שהם דמות כלבים דקים ומשחק זה נקרא "אישקקיש", ונראה להלן מהרבה מקורות שהכוונה הוא למשחק השחמט. וכן הביאו הזכירו כמה מרבותינו הראשונים את משחק השחמט, ראה מה כתב הכוזרי על האישקקיש הנ"ל: "ועל כן לא ייתכן שינצח החלש את החזק בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי, ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר' במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, וינצח החכם בהנהגתו תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סיבה מקרית, אלא בעת נכרי מחמת התעלמות וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו". (מאמר חמישי ס' כ').
גם חתנו רבי אברהם אבן עזרא שהיה משורר, כתב שיר על אהבתו את משחק השחמט בצורת חידה המתאר את צורת ואופן המשחק (שירי הראב"ע מדור ג):
אשורר שיר ומלחמה ערוכה קדומה מן ימי קדם נסוכה, ערוכה מתי שכל ובינה קבועה עלי טורים בשמונה. ועל כל טור וטור בהם חקוקות עלי לוחות, שמונה מחלקות והטורים מרובעים רצופים ושתי מחנות עומדים צפופים. כושים בגדוד פשטו ידיהם אדומים יצאו בקרב אחריהם. והרוגלים יבואו בתחילה למלחמה נוכח המסילה. ועתים יגברו כושים עליהם וינוסו אדומים מפניהם. ועתים כי אדום יגבר לכושים ומלכם בקרב הם נחלשים. ארץ בלי אדמה מלכיה ושריה הולכים בלי נשמה אם המלך שממה לא תחיה כל נשמה.
וכנ"ל מצאנו מגדולי הדורות שדיברו בשבח המשחק הנ"ל, וכגון רבי שמחה בונים מפשיסחא שהיה אומר שמשחק האשקוקי (שחמט) מלמדנו להיות מאוד זהירים ומחושבים בכל מהלך שאנו עושים בחיינו.
וכן הביא הספר נטעי גבריאל (כרך חנוכה על ימי הניטל) מעשיות שבימים שגדולי ישראל נמנעו מללמוד תורה (ימי ניטל) היו משחקים במשחק הנ"ל שיש בו חכמה גדולה.
ועכשיו ניגש למלאכה לבדוק האם המשחק הנ"ל מותר ביום שבת קודש:
בפשטות היה נראה שיש לדון בזה משום חשש מוקצה. וכבר ידוע המחלוקת בין הש"ע והרמ"א (סימן שח סעיף מה) אם מותר לשחק בשבת בכדור, שהש"ע אסר משום מוקצה והרמ"א התיר כיון שהכדור עשוי ומיוחד לשם כך. ויש כותבים שיתכן שהנאסר לדעת הש"ע הוא רק בכדור שהיה בימיהם כיון שהיו משחקים בו בטיט ובעפר ולא היה ראוי לכלום אבל שאר משחקים שהינם נקיים מותרים, וכן טעם נוסף שכיון שהכדור נעשה מתחילה לשם משחק אין עליו תורת מוקצה, יש שאסרו כיון ש'טור שמעון' נחרב בעבור ששחקו בו בכדור, ועל פי זה ועוד טעמים אחרים רבו הפוסקים שהתירו בימינו לשחק במשחקים גם לבני ספרד ההולכים כדעת הש"ע (ראה באריכות בחזון עובדיה לרה"ג עובדיה יוסף ח"ג עמוד צט).
ובפירוש הזכיר הרמ"א במקום אחר (סימן שלח ס"ה) את משחק השחמט: "מותר לשחוק (בשבת) בעצמות שקורין טשיך...וכל זה בשוחק דרך שחוק בעלמא אבל בשוחק כדי להרויח אסור". וכתב המגן אברהם (סק"ח) שהוא מה שהזכרנו לעיל בשם אישקקי.
ולכן כתבו רבותינו הרב אלישיב (הובא בשלמי יהודה עמוד צא) וכן בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן ל"ג) שמשחק השחמט מותר ואין בו משום מוקצה, ואף על פי כן הוסיפו ואמרו שנכון יותר להחמיר מלשחק בו אפילו בימי חול למי שיכול לעסוק בתורה, בין משום ביטול תורה ובין משום מושב ליצים.
והנה ראיתי בשו"ת אגרות משה לרב משה פינשטיין שאף שמן הדין המשחק הנ"ל מותר אולם כדאי להימנע מלשחק בשבת משום שנאמר 'ודבר דבר' או משום שהמפסיד מצטער והרי אין להיצטער בשבת.
ובאמת שלא הבנתי את דברי קודשו שהרי אם יש בדבר זה משום 'ודבר דבר' וצער אם כן יש לאסור המשחק הנ"ל מדינא, אלא נראה שודאי שאין בו ממש איסורים אלו שהרי 'ודבר דבר' נאמר רק על דיבור האסור וכגון מה שלימדונו רבותינו (שבת קיג) שלא יהיה דבורך בשבת כדיבורך ביום חול, וכן פסק הש"ע (סי' שז ס"א), אבל לגבי משחק לא נאמר דין זה. וגם לגבי הרגשת הצער של הפסד נראה שאין זה כזה צער גדול שנאסר.