בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת בשלח שבה התורה מספרת לנו על יציאת מצרים ועל הליכתם של בני ישראל במדבר. בשיעורו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הוא ביאר יסוד נפלא שרלוונטי לכל אחד שחווה קשיים בחייו.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
אם נביט בפרשת השבוע אנו רואים "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם" בני ישראל הגיעו למרתה ושם היו להם מים מרים, בני ישראל היו בצער ובבכי המוות של המים הוא הכי קשה, למות ברעב זה פחות קשה מלמות בצמא. משה רבנו צועק לקב"ה, הקב"ה הראה לו עץ מר ואמר לו לזרוק אותו לתוך המים והמים המרים יהיו מתוקים. משה רבנו לקח את העץ המר זרק אותו לתוך המים ואז "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" המים נהפכו להיות מתוקים.
חשבנו להקשות קושיה, כדי למתק מים מרים צריך לזרוק משהו מתוק דבש, סוכר, ופה הקב"ה אומר לזרוק משהו מר למתק את המר, אם רוצים למתק את המר שמים משהו מתוק לא משהו מר, אז איך הקב"ה אומר למשה לקחת עץ שהוא מר למתק את המים?
אלא אפשר לומר כך, משה רבנו מלמד אותנו על ידי מה שהקב"ה אמר לו, על מים מרים תשים עוד עץ מר ואחרי שתשים אז המים יהיו מתוקים. את הקושי לא ממתקים עם מתוק ועם דברים ריקים להשכיח את הדעת, ממתקים את הקושי עם עוד עבודה כשממשיכים להתמודד עם הצער והבעיה ומתי שממשיכים להתמודד, בסוף זה נהיה מתוק להרבה שנים. אם תשים בפנים דבש, המר יהיה מתוק עד שהדבש יפוג ותחזור המרירות. אבל אם מתמודדים עם המר וממשיכים להתמודד עם המר, אז מתי שהמים נהיים מתוקים, הם יהיו מתוקים לזמן ארוך וכל המהות שלהם נהיית מהות טובה.
וכך אפשר לומר יסוד גדול בחיים של האדם, לפעמים האדם לומד תורה וקשה יש לו קשיים בבית מדרש שלוחצים אותו, קשיים בפרנסה או שהוא לא מבין את החומר, אומר האדם אני אקח משהו מתוק, אני אקח חופש או אני אלך לטייל כך אני אפתור את הבעיה. כך גם בעבודה, אדם לפעמים קשה לו ויש לו בעיות עם בעל הבית או בעיות עם העובדים, לא טוב לו זה מר, אומר האדם אני אשים על המר משהו מתוק, אני אקח חופש אני אלך להנות, אני אברח מהבעיה והבעיה תיפתר. אבל האדם צריך לדעת שהמשהו המתוק לא ממתק את המר, אלא האדם צריך לזרוק על זה עוד מר, לעמוד בזה ולהתמודד עם זה ובסוף המר יהיה מתוק.
את המר ממתקים עם עוד מר, מי שחושב למתק מר עם מתוק הוא טועה, אם תנסה לברוח מהבעיה היא תהיה יותר קשה, תתחזק ותעמוד בכל כוחך ובסוף המר יהיה מתוק.