פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: מתי צריך לברך כשמרגישים רעידת אדמה.
שאלה:
שלום. במקום בו אני מתגורר, הרגשנו היטב שבוע שעבר את רעידת האדמה אף שהיתה רעידה קלה ביותר. וברוך ה' שלא ניזוקנו כלל, לא היזק בגוף ולא היזק בממון. וברצוני לשאול מהו השיעור של חוזק רעידת האדמה שבעבורה יש לברך את הברכה שקבעו רבותינו?
תשובה:
שלום לכם, ושמחתי לשמוע שאתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום.
אכן קבעו חכמים שיש לברך בשעה שאדם מרגיש רעידת אדמה, והובא דין זה במשנה (ברכות נד,א) שנקטה שיש לברך על הזועות, ורש"י (דף נט,א) פירש זוועות- רעידת הארץ, וכן רבינו עובדיה מברטנורא (פרק ט' משנה ב') פירש: זוועות- שהארץ מזדעזעת ורועשת'.
ולשון הברכה הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם". כמובא בשולחן ערוך (או"ח סימן רכז סעיף א').
והנה ישנה כאן שאלה לברר, מדוע ישנם כאן שתי ברכות ומתי יש לברך בלשון האחד ואימתי בלשון השני?
יתירה מזו, המשנה כתבה לברך 'שכחו וגבורתו מלא עולם' (אף שבגמרא נקטו גם את הברכה השניה), ואילו השולחן ערוך כתב תחילה לברך 'עושה מעשה בראשית' כעיקר הברכה.
אמנם ביאר בזה המשנה ברורה (ס"ק ו') שניתן לברך איזה ברכה שיבחר, רק אין לו לברך שניהם כאחת, אלא או זו או זו.
אולם לדעת התבואות השדה ישנם כאן שתי ברכות שנאמרות במצבים שונים. ותלוי הדבר בעוצמת וחוזק הרעידה. שעל רעידה קלה יברך 'עושה מעשה בראשית', ואילו אם היתה הרעידה חזקה ועוצמתית יברך ברכת 'שכחו וגבורתו מלא עולם'. וכן כתב גם בספר נחלת צבי, וחילם מדברי הירושלמי (הובא בתוספות ברכות מט, א ד"ה על) שלמד מזה שהמשנה כתבה שיש לברך ברכה זו גם על הרוחות, והסבירו בזה שהיינו רוחות כאלו שבאו בזעף, דהיינו בחוזק רב אבל אם באו בנחת אומר 'ברוך עושה מעשה בראשית'.
והביאם בשו"ת רבי עקיבה יוסף (או"ח פג) וכתב לחלוק עליהם, וסבר שיש לברך 'עושה מעשה בראשית' אפילו על רעידה קלה וחלשה, ולמד מלשון המשנה שכתבה 'זועות' שהכוונה היא תנודה קלה כשם שכתוב במגילת אסתר (פרק ח פסוק ט) שמרדכי "לא קם ולא זע", ולא כמו שכתבו הפוסקים דלעיל דזוועות היינו רעידת אדמה חזקה.
וכן הסיק להלכה בשו"ת שבט הקהתי (חלק ה סימן מו) שמסתימת הפוסקים שלא חילקו בעוצמת הרעש משמע שעל כל רעידה המורגשת יש לברך אף על פי שלא היתה חזקה ולא היה בה סכנה.
ויתירה מזו כתב בשער העין (פרק ו') שאף אם לא הרגיש כלל את הרעידה אבל ראה שהחפצים זזים שהוא אינדיקציה וסימן שישנה רעידה גם אז יש לברך.
ולכן נראה: שיש לסמוך על רבותינו אלו ולברך על כל רעידת אדמה ללא חילוק בעוצמתה.