פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: מתי צריך לברך כשמרגישים רעידת אדמה.
שאלה:
שלום לכם.
אחר שהתרבו הפרובוקציות של נשים המגיעות לרחבת הכותל המערבי בצורה מתריסה, וביחוד לאחרונה שהוסיפו עוד להגיע בלבוש שאינו הולם ולא צנוע, התעוררו כמה שאלות: ראשית, למה בעצם אין הם יכולות גם לקיים את מצות התפילין והטלית. שנית האם מותר להמשיך בתפילה בעת שהנשים נמצאות בעזרת האנשים. וכן האם מותר להתפלל שם כשהן מגיעות בלבוש שאינו צנוע.
תודה מראש לכבוד הרב על המענה.
תשובה:
שלום וברכה לשואל הנכבד.
ראשית נבאר מעט את חשיבות מקום הכותל המערבי כדי שנבין איך עלינו להתנהג בבואנו אל הקודש.
אמרו רבותינו שהשכינה מעולם לא זזה מן הכותל המערבי של בית המקדש, וכן מובא בזוהר הקדוש (שמות ה,ב), ואמרו (ילקוט שמעוני תהלים רמז תשיג) שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה, ועוד כהנה וכהנה מאמרי חז"ל המפוזרים במדרשים. וידוע שמקום המקדש היה מקום תפילת אבותינו הקדושים וגם היום הוא מקום תפילה קבוע לרבים ולכן יש במקום זה קדושה רבה, ובודאי שאין קדושתה פחותה מבתי כנסיות ובתי מדרשות רגילים שעליהם ציותה תורה "ואת מקדשי תיראו", ואמרו רבותינו שבתי כנסיות שלנו נכללים בציווי זה כיון שהם נקראים מקדש מעט.
ולכן כתבה הגמרא (מגילה כח) ונפסק להלכה (או"ח סימן קנא) שאין נוהגים בהם קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטילה, אין אוכלים ושותים בהם, ולא מתקשטים בהם ולא מטילים בהם וכו'.
לגבי דין הנחת תפילין ולבישת טלית יש לציין שאין הם מחויבות במצוות אלו כיון שהם מצוות עשה שהזמן גרמא. פירוש, שכל מצווה שאינה תמידית אלא שבאה בזמנים מסויימים אין הנשים מחויבות בהם, וכגון מצוות סוכה, לולב ושופר שיש להם זמן קבוע ואינם חיוב תמידי.
כמו כן טלית זמנה רק ביום ולא בלילה כיון שנאמר בתורה על מצוות הציצית: 'וראיתם אותו' דהיינו בזמן שניתן לראותם והוא ביום, ופטורים ממצוות הציצית בלילה, ומכאן שאין הנשים חייבות במצוה זו. כמו כן נשים פטורות ממצוות התפילין שגם היא נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא, כיון שאין מניחים תפילין ביום השבת.
והנה אישה רשאה לקיים מצווה שהיא פטורה ממנה אם תרצה והיא גם תקבל שכר על קיומה, ולכן היה נראה להתיר לאישה להניח תפילין ולהתעטף בציצית אלא שכתבו רבותינו שאף על פי כן אין לה להתעטף בציצית וטלית משום כמה סיבות (ראה בשו"ת מהרי"ל החדשות סימן ז') וכן פסק הרמ"א (או"ח סי' יז) שנראה הדבר כיוהרא.
כמו כן לגבי הנחת תפילין כתב הרמ"א (סימן לח) שיש למחות באישה המניחה תפילין, ולכן עולה שיש לאישה להימנע מכל אלו.
אלא שבנשות הכותל הדבר חמור בכמה מונים שהרי אותן נשים אין כוונתם להניח תפילין ולהתעטף בטלית על מנת לקיים המצוות, אלא כל כוונתן הוא ליצור פרובוקציה ונחשב הדבר כמקיים מצוה על מנת לקנטר שנאמר עליו בגמרא (ברכות יז, א) שנח לו שלא היה נברא, וכפירוש רש"י ותוספות שם.
אולם לעניננו היה נראה לי להדריך את קהל המתפללים לא להתייחס אל אותן הנשים כלל ולא לתת להן שום ביקורת, שהרי בדין תוכחה נאמר שכשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות סה, ב).
והסביר שם המהרש"א שתוכחה לאדם כזה רק מוסיפה שנאה, והמאירי כתב שהשמוכיח אדם שכזה נחשב כזורק את פניני התורה לפניו לשוא. וכל שכן נשים אלו שכל כוונתן הוא לעורר את כעסם של הציבור יראי השם.
ולגבי הנסיון לגרשן בצעקות ובזיונות, רואים אנו שהדבר רק ממריץ יותר נשים להצטרף אליהן ולכן נראה שיש לנסות רק על ידי גורמי אכיפת החוק לטפל בזה. ועכשיו נדון לגבי דין תפילה במקום בו נכנסות נשים לעזרת האנשים.
כתב הגאון רב משה פינשטיין באגרות משה (או"ח ח"א סימן מא) שחיוב הפרדה בשעת התפילה הוא חיוב תורה כיון שאז מזכירין שם שמים ודברי תורה וקדושה. ויתירה מזו הזהיר החתם סופר (ח"ה בהשמטות סימן קצ) שכל תפילה או שבח והודאה שמתערב במחשבה ההיא שום הרהור באישה לא תעלה במעלות לפני השם יתברך ולא תקובל לפניו. וכתב שמפני זה אנו מפרישין הנשים מן האנשים בבית הכנסת שלא יבואו לידי הרהור בשעת התפילה ותהיה התפילה נדחית ח"ו.
ולכן היה נראה להזהר אם נכנסות אותן הנשים לרחבת האנשים בכותל המערבי בשעת התפילה להתרחק מהן או ללכת לפינה צדדית.
ולגבי שאלתכם על אשה הנכנסת לרחבת הכותל לעזרת האנשים בלבוש שאינו צנוע שחלקי גופה מגולים, נראה שיש לעשות כמו שהדריכו הפוסקים במקומות שכאלו להתפלל בהחזרת פניו אם אפשר, ואם אינו יכול להחזיר פניו יכסה את עיניו בסידור או בידיו, ואם גם זה לא ניתן יתפלל בעצימת עינים.
וכבר הזהיר בזה הילקוט יוסף (ד' תעניות דף תרכד) שהנשים המוזהרות ללבוש בגדי צניעות, כל שכן שמוזהרות הן בלכתן אל הכותל המערבי לבל יכנסו בבגדים לא צנועים וכגון ללא שרוולים וכדומה. ומצוה להודיען חומר הדברים בלשון רכה.