בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת תרומה שבה מספרת התורה על הציווי האלוקי לתרום עבור בניית המשכן.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הקשה בשיעורו: הרי ה' לא צריך את תרומת בני ישראל - כל הארץ שייכת לו. תשובתו של הרב פינטו נוגעת ביסוד לחיים שרלוונטי לכל אחד ואחד מאיתנו.
הנה דבריו המלאים של הרב פינטו:
בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבנו שיצווה את בני ישראל לתרום כסף וזהב ודברים יקרים לבנות את המשכן.
צריך להקשות קושיה חזקה, הרי הקב"ה מלאה כל הארץ כבודו, כל דבר בעולם שייך לקב"ה. אם כך מה הקב"ה צריך שאנשים יתרמו כסף וזהב, וכי הקב"ה צריך כסף וזהב למשכן הרי הכל שלו, הקב"ה זה דבר רוחני למה צריך כסף וזהב לבנות את המשכן בשביל מה? בשביל מה הקב"ה צריך את העורות תחשים ולברוא במיוחד את המין של החיה עם העור היפה לשעתו בלבד, הרי הקב"ה לא צריך את כל זה, אז למה הוא מבקש שנתרום כסף וזהב לבניית המשכן?
ועוד אפשר לשאול, בונים בית כנסת ומהדרים אותו, עושים את הבית כנסת היפה ביותר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב). אדם קונה כוס קידוש טובה ביותר והיפה ביותר, בשביל מה צריכים להדר במצוות? הרי הקב"ה אוהב פשטות זה הדבר הטוב ביותר, אז למה צריך את כל הפאר וההדר?
אלא, אומר על זה רבנו האלשיך יסוד גדול, כתוב בשיר השירים "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם" (שה"ש ג, ט) אַפִּרְיוֹן זה בית המקדש, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שלמה המלך בנה את בית המקדש מכל הדברים הטובים, וכל זה בשביל דבר אחד תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם הקב"ה רוצה את האהבה של האנשים.
אהבה זה לא דבר שאפשר לתת ביד, אדם שאומר בפה שהוא אוהב מישהו - אולי זה נכון ואולי לא. אדם מראה שהוא אוהב מישהו על ידי שהוא לוקח את הדבר שהוא אוהב ונותן את הדבר, כך הוא נותן את האהבה.
הקב"ה רצה שאנשים יתרמו לבית המקדש את האהבה שלהם, את האהבה שלהם יתנו על ידי שיתרמו את הכסף והזהב, את הדברים שיקרים וחשובים להם מאוד ויתנו את זה לבית המקדש הם נתנו את האהבה שלהם. מתי שאדם אוהב דבר הוא שם את האהבה שלו בתוך הדבר, מתי שהוא נותן את הדבר שהוא אוהב אז הוא נתן את האהבה שלו. "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" שלמה המלך בנה את בית המקדש "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה" עשה את הכל בשביל לשים את האהבה של עם ישראל בבית המקדש, לכן הוא לקח את כך הכסף והזהב.
אם כך הקב"ה רוצה את הכסף והזהב לבתי כנסיות זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ לא בשביל הפאר וההדר, שזה משמח את הקב"ה פאר והדר. אלא הקב"ה רוצה שאנשים יקחו את מה שהם אוהבים וישימו בבית המקדש, את האהבה הקב"ה רוצה. אז הנתינה לבית הכנסת, הנתינה לתורה ולקדושה, מתי שהאדם אוהב את הדבר ונותן את הדבר זה נקרא שתרם.
הקב"ה רוצה את האהבה "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי" (משלי כג, כו), רוצה את הלב את האהבה. הנתינה של הדברים היקרים לבית הכנסת, לבית מדרש לתורה, מתי שנותנים את האהבה זה מראה שהאדם אוהב ואת זה הקב"ה רוצה, וזה מה שתרמו בני ישראל למשכן את האהבה שלהם. הקב"ה רוצה את האהבה של היהודי, ששם תשרה הברכה ושם תשרה השכינה במקום שיש את האהבה של היהודי.