רגע לפני כניסתו של יום הפורים - יום ההצלה הגדול של העם היהודי, היום חל תענית אסתר שהוא לזכר בקשתה של אסתר מעם ישראל לצום שלושה ימים כדי לבטל את גזירתו של המן להרוג ולאבד את ישראל.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו מסר אמש שיעור תורה והביא הנה כמה דיוקים בעניין פורים:
מצאנו באסתר המלכה, שהלכה לפני אחשורוש בשליחות מרדכי ואף שלא נקראתה לבוא, הלכה במצות מרדכי ונס גדול נעשה לה כאשר התקרבה למלך. המלך התמלא ברחמים והושיט לה את שרביט הזהב.
ואמרו רבותינו, שנס גדול נעשה לה שהשרביט התארך הרבה מאוד אמות, כפי הנס שהיה לבתיה בת פרעה, כאשר הלכה ליד היאור וראתה תיבה והושיטה את ידה ונעשה לה נס וידה התארכה וכך הצילה את משה. ולכן שמו של משה נקרא משה, מלשון "מן המים משיתיהו".
והנה לקשור שני הדברים לאחד אפשר לבאר ולומר, שהנה בתיה בת פרעה עמדה במצב לא פשוט, אביה פרעה גזר להמית הילדים הנולדים מעם ישראל, ובתיה מצאת תיבה אשר רחוקה ממנה מרחק גדול. רבותינו חלוקים כמה מרחק, ויש שאומרים מאתיים ועשר אמות וידה קצרה, אך היא מושיטה את ידה משתדלת להתחיל, והקב"ה מסייע לה והיד מתארכת למאתיים ועשר אמות.
וזה היסוד, אתה תתחיל במצווה והקב"ה יסיים את המעשה. וזה אחד מהיסודות החשובים בחיים שלנו, שעלינו לחזק חיזוק עצום. כל אדם רוצה וחושב לעשות טוב, אבל יש הרבה מניעות. ואדם אומר אם אני יתחיל אין לזה המשך כי זה קשה, זה מורכב, זה לא קל ואז האדם עוזב ומזניח את הדבר ולא מתחיל מפחד של כשלון, הפסד.
פה בתיה בת פרעה מלמדת אותנו, אתה רחוק מרחק עצום מההצלחה, אין מציאות שאמה אחת תהיה מאתים ועשר אמות, אבל הלימוד הוא אתה תתחיל את תחילת הדרך, את האמה הראשונה, ואת המאתים ותשע אמות הקב"ה ירחם ויעזור לך. ולכן שמו של משה רבנו נבחר מכל שמותיו בשם משה, כי מן המים משיתיהו. התחיל באמה של בתיה, והתרחב בעוד מאתים ותשע אמות.
כל ההצלחות הגדולות שהיו בעולם התחילו באמה, בדבר קטן והסתיימו בהצלחה עצומה. ומי שחשב ולא היה אמיץ להתחיל את האמה הראשונה ולא היה לו את הכח הנפשי להתחיל, נשאר עומד במקומו.
וזה מה שאסתר המלכה מלמדת אותנו, מי שמתקרב למלך בלי שהמלך קורא לו, אחת דתו להמיתו. אסתר מתקרבת בלי לחשוב מה יהיה, והקב"ה מסיים את ההתחלה, שהמלך מושיט את ידו, וידו מתארכת מאתים ועשר אמות עד אסתר המלכה.
הרב פינטו הוסיף: בימים אלו חובה על כל אחד מאיתנו לקבל על עצמו קבלות חזקות של תורה, של קדושה, של עבודת ה', של ביצור וחיזוק היסודות הקדושים של הקהילה הקדושה, של ההנהגות, המנהגים, ספר דברים, הלמוד היומי, שהם ההגנה בפני כל הצער והפחד והקושי המתהלך בחוץ. ועל ידי המסירות וההתחלה שמתחילים, הקב"ה מסייע לסיים והוא גומר את ההתחלה. ומי שמסתגר ופוחד ולא יודע לקחת את הסיכונים להתחיל, ישאר עומד במקום ולא יעלה בידו כלום.
ההצלות וההצלחות הגדולות בעם ישראל היו מהתחלה של מסירות נפש ואת ההמשך הקב"ה סיים ועזר ורחם על הכלל ועל הפרט.