וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: האם על אבינועם לשלם תעריף לילה מוגדל לאריאל הזגג, רק בגלל שקרח בעל חנות התכשיטים, הזמינו לתקן את הזכוכית שנשברה בשעה שתיים וחצי בלילה?
רקע:
שעת לילה מאוחרת, אבינועם חזר עת משפחתו משמחה משפחתית שמחה במיוחד, והתכוון להיכנס לחנייה של הבניין שלו, בניין מגורים כשמתחתיו קומה של חנויות ומסחר.
והנה כאשר בא להיכנס אל החנייה, עמד שם רכב שחסם חלקית את פתח החנייה. חשב אבינועם שהוא יצליח לעבור בפתח הצר שנשאר שם, אך כשניסה לעבור עם רכבו, פגע ללא כוונה בזכוכית חנות התכשיטים שהיתה בדיוק בסוף הבניין כשחלקה פונה לכיוון החנייה.
רעש גדול נשמע והזכוכית התנפצה לרסיסים, תוך שהאזעקה התחילה לעבוד ועוררה את כל השכנים, כמו גם את קרח, בעל חנות התכשיטים, שגר בבניין ממול. הלה זיהה שזו האזעקה שלו, והיה מבועת לראות מבעד למרפסת ביתו את אשר קרה.
רץ קרח אל החנות וגילה את מימדי הנזק. פנה קרח לאבינועם הנהג ואמר לו: תראה, אני מבין שעשית בלי כוונה, אבל גם לי אין כל כוונה להשאיר חנות תכשיטים במשך לילה שלם בלי זכוכית, על כן הנני מזמין הרגע זגג, ואתה תשלם את מלוא עלות התיקון.
היה זה לאחר השעה אחת בלילה כשאריאל הזגג קיבל כמה שיחות טלפון שעוררוהו משנתו. לשמע קולו של קרח בעל חנות התכשיטים קם הוא ממיטתו, והבין שיש לו עבודה מורכבת ללילה זה, ולמיטה הוא כבר לא יחזור בקרוב...
אריאל הזגג עדכן את קורח שהעלות תהיה גבוהה בשל תעריף לילה, וקרח הסכים.
אלא שאבינועם שעודנו עומד שם, פנה לקרח ואמר לו: 'וכי למה שאשלם על אותו התיקון שאפשר לעשותו מחר בבוקר סכום כפול, רק בגלל שאתה החלטת שחייב לעשותו בלילה? מסכים אני על עצם התשלום, אכן זו אשמתי, אבל אני מוכן לעמוד כאן ולשמור כל הלילה שלא יכנס איש, ובבוקר תתקן את הזכוכית על חשבוני ושלום, אבל למה לשלם כעת כפול בלילה'?
ענה לו קרח: 'ראשית - וכי איך אסמוך על אדם כמוך שלפני דקה בדיוק, בחוסר אחריות משווע, פגע בזכוכית חנותי? שנית וכי מישהו ביקש ממך לפגוע בזכוכית חנותי באמצע הלילה??? ועוד והוא העיקר - וכי נראה לך שתוכל להתמודד לבדך, ללא נשק, עם קבוצת גנבים, שתתלבש על החנות כמוצאי שלל רב??? מבחינתי אין אפשרות להשאיר חנות תכשיטים באמצע הלילה ללא זכוכית, לא שייך בכלל לחשוב על אופציה אחרת, ואין מה לעשות - אתה תשלם כעת לאריאל הזגג תעריף לילה'.
ונשאלת השאלה:
האם אכן צודק אבינועם בטענתו כי אין לקרח בעל חנות התכשיטים לתקן את הזכוכית שנשברה בשתיים בלילה ואינו צריך לשלם על התעריף הגבוה בשל שעת התיקון?
תשובה בקצרה:
בעל חנות התכשיטים צודק, ואין לו להשאיר חנותו רוצה כך בשעה שכזו, ועל אבינועם לשלם כל עלות שתהיה כדי לתקן מיידית את הזכוכית. ומכל מקום יעשו פשרה בבית דין.
תשובה בהרחבה:
ראשית ברור שאבינועם חייב לשלם את הזכוכית שנשברה, וכל הדיון כאן הוא האם חייב הוא לשלם סכום מוגדל ('תעריף לילה') כדי לתקן הנזק באופן מיידי, או שיכול לחכות עד הבוקר ולשלם פחות עבור התיקון.
והנה יש המדמים זאת למקרה המובא במשנה, בו אדם חפר בור ברשות הרבים וכיסהו כראוי, והמכסה נתגלה עם הזמן, אזי משנודע לאיש החופר אודות הבור שהתגלה - חייב הוא להשתדל לכסותו. ואם בזמן הטיפול בהתקנת מכסה חדש לבור, נפל שם בעל חי והוזק - פטור בעל הבור מלשלם היות ואנוס הוא, שמלכתחילה עשה בור ומכסה תקין, וגם עתה משנודע לו, טרח והתעסק עם מכסה חדש ותקין לבור, ע"כ פטור הוא. אולם אם התמהמה בהתעסקות בהתקנת מכסה לבור וניזוק שם בעל חי - חייב הוא לשלם הנזק על התרשלותו בתיקון מכסה הבור.
והנה דייקו הראשונים שמזה שלא נפסק במשנה שחייב אדם מיד לכסות את הבור באופן מיידי, אלא נתנו שהות זמן להתעסקות ובתוך זמן ההתעסקות ב'כריתת הארזים' (כלשון המשנה) והתקנת המכסה לבור, הינו פטור על כל נזק שיגרם בבור זה - נראה לומר שאם באותו זמן העצים עולים יקר (עקב התייקרות הסחורות), יכול הוא לחכות עד שמחירי העצים ירדו ויגיעו לשווים האמיתי ואז לקנות את העצים ולסדר את המכסה לבור, ואינו חייב לקנות עצים יקרים ולסדר מיד את הבור, וכן נפסק להלכה.
אם כן, מכך נראה לכאורה שאבינועם לא יתחייב על תוספת התשלום שגובה הזגג בשעות הלילה המאוחרות על ביצוע העבודה באופן מיידי, שהרי לפי ההלכה אינו חייב להוסיף כסף על מנת לתקן מיד את הנזק, אלא יכול לחכות לבוקר ולתקן במחיר הרגיל!
אלא שנראה שאין לדמות המקרה שלנו למקרה של תיקון מכסה הבור, משום שכל ההיתר הנ"ל הוא רק במקרה בו מלכתחילה היה מכסה תקין בבור. במקרה שכזה, ירד מבעל הבור שם 'מזיק' (שהרי סתמו כהוגן), וממילא זה שנתגלה עתה אינו אלא אונס. ע"כ, כל עוד וטורח הוא בתיקון המכסה - פטור הוא על כל נזק שיארע על ידי הבור אחרי שסתמו בעבר כראוי.
זאת בשונה מענייננו, שכאן בפשיעה ממש או עכ"פ בחוסר זהירות נוצר היזק משמעותי, והמציאות המקובלת במקרים מעין אלו ובפרט בחנויות תכשיטים הוא לתקן את התקלה באופן מיידי (ועד שהתרשלות בתיקון מיידי יכולה לגרום ביטול של פוליסת הביטוח לחנות במקרה של נזקי גניבה וכדומה) - ממילא אינו יכול לטעון שיחכה עד הבוקר, שהרי כל זמן שאינו מתקן את אשר עולל בפשיעה או בחוסר זהירות הוא מוגדר כ'מזיק' לחנות.
ויש לציין שגם בבור הדין הוא שכל שמתכתחילה לא כיסה את הבור באופן ראוי, אם נפל שם בעל חי וניזוק - חייב הוא, אע"פ שכרגע הוא עובד על מכסה חדש תקין. זאת משום ששם 'בעל הבור' לא ירד ממנו, שהרי מעולם לא כיסהו כראוי, על כן חייב על כל נזק הקורה מבור זה. ולפיכך - הוא הדין אף בענייננו, שחייב לתקן מיד את הזכוכית מדין מזיק.
כל הנ"ל הינו מעיקר הדין, אלא שעכ"פ כדאי לעשות פשרה בבית דין באשר לתוספת החיוב בשל 'תעריף לילה'.
מקורות: ב"ק (נב.), שו"ע חו"מ ת"י סכ"ו, טור בשם הרמ"ה (שם סכ"ז, ועיין בב"ח שם), ש"ך חו"מ (סצ"ה סקי"ח ושפ"ז סק"א), משפטי התורה סימן יג.
נ.ב. אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il