פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: איך ניתן להכשיר מכונת קפה לפסח?
שאלה:
שלום לכבוד הרב ותודה על ההדרכה בכל ההלכות. יש לנו מכונת קפה ורציתי לשאול איך אפשר להכשיר אותה לשימוש בחג הפסח. בתודה מראש.
תשובה:
שלום לכם.
יש לציין שאם השתמשתם במכונת הקפה רק בקפה ללא טעמים, המכשיר בדרך כלל נשאר כשר ויש רק לנקותו היטב. אם לעומת זאת השתמשתם בו בקפה עם טעמים אזי כיון שאותם טעמים צריכים הכשר לפסח, לכן השתמשות בטעמים שאינם כשרים לפסח אוסרים הם את המכונה ולכן יש להכשיר את אותה המכונה לשימוש בפסח.
אלא שיש לעיין אם ניתן בכלל להכשיר את מכונת הקפה שכן מתעוררות כאן שני שאלות חמורות. הראשונה היא איך להכשיר את המכונה, כיון שלא ניתן לעשות במכונה זו הגעלה כדין, דהיינו להכניס את המכונה למים רותחים כמו שההלכה מצריכה, כיון שהמכונה תתקלקל. ואם נזרים מים בצינורות המכונה הרי שבהזרמת המים החמים אין המים מגיעים לחום של רתיחה הנצרכת להגעלה.
ושאלה שניה, שהגעלה ניתן לעשות רק בכלי שהינו נקי לחלוטין, ואם אין הכלי נקי אי אפשר להכשירו (ש"ע סימן תנא ס"ג), וביחוד אם יש עדיין על גביו משאריות המאכל שאינו כשר, לכן כתב השולחן ערוך שאין להכשיר כלי שפיו צר ואי אפשר לנקותו. ובמכונת הקפה יש חשש שמא נדבקו בצינורות הפנימיים של הכלי מאותם הטעמים, וכל עוד לא ישפשפו את אותם הצינורות הפנימיים אין להכשיר ע"י הגעלה כיון שאין כח במים שמעבירים לנקותם, והרי ברור שאי אפשר לפרק את המכונה ולנקות את תוך הצינורות על ידי שפשוף.
הנה לגבי השאלה הראשונה לימדונו חכמינו שהגעלה עושים בחום של רתיחת המים, דהיינו שאף שהכלים נאסרו רק ע"י בישול במים של חום בגובה של יד סולדת בו, עדיין צריכים הם הכשר במים המגיעים לחום גבוה הרבה יותר שהוא חום של רתיחת המים, וכן יש לודאות שלא ינוחו המים מרתיחתן בעת ההגעלה (סי' תנב ס"א).
אלא שיש לעיין האם במקום שלא ניתן להכשיר בחום של רתיחה, ניתן יהיה להקל להכשיר בחום של יד סולדת בו ומשום שכבולעו כך פולטו, והרי כלי שכזה נאסר בחום של יד סולדת בלבד.
בנידון זה מצאנו שהביא הגאון רב ישראל בעלסקי (בשולחן הלוי עמוד רכה) להקל להכשיר באותה רמת חום שנאסרה המכונה בצירוף הוספת חומרים חריפים לתוך המים הגורמים לפגום את טעם השאריות הדבוקות בצינורות הכלי. ואף שלכתחילה יש להגעיל בחום של 212 מעלות פרנהייט שהם 100 מעלות צלזיוס, אולם בדיעבד סגי בחום של 190 מעלות פרנהייט שהם 87 מעלות צל'.
ובשעת הדחק ולדוגמא כשאין הכלי יכול לעמוד בחום גבוה כזה, כתב שם להקל להכשיר בחום הגבוה מעט מחום הייצור, ואם גם זה לא ניתן, יש מקום להתיר לפגום את הכלי בחום הייצור. והטעם מבואר שהסיבה שהצריכו הגעלה בחום גבוה של רתיחת המים הוא שמא כשנאסר הכלי הוא נאסר בחום זה, אולם אם ברירא לן שהכלי מעולם לא היה בשימוש בחום גבוה מסויים אז ניתן להכשיר באותו חום ולכתחילה עדיף בחום הגבוה קצת יותר ממנו.
וכן כתב גם באגרות משה (יו"ד ח"א סימן ס) שנוהגים לכתחילה להכשיר בחום שמעלה רתיחות, אבל מעיקר הדין רשאים להכשיר בחום שבו הכלי נאסר.
ועל פי דברים אלו ניתן להקל להכשיר את מכונת הקפה על ידי שנותנים בו מים ומפעילים אותו כדרך שמכינים את הקפה, וחום זה מגעילו. ואם אפשר יחממו קודם מים בסיר על מנת שחום המים יהיה גבוה יותר מן החום שאליו מגיע המכשיר וישפכו אותו אל תוך מיכל המכשיר ויפעילו את המכשיר ובזה סגי כיון שברור שהמכשיר לעולם לא נאסר בחום גבוה מהחום שהמכונה מיצרת.
ולגבי החשש השני שיתכן שנדבקו בדפנות הצינורות מן החומרים והטעמים האסורים, ניתן לשפוך בתוך המים החמים חומר חריף ופוגם שיש בו כח לנקות שומנים וכדומה. כן כתב הגאון רב בעלסקי (בתשובה דלעיל). ודין פגימת הכלי נלמד מדברי השולחן ערוך (יו"ד סימן צה ס"ד ושכך נהגו להקל ודלא כדברי הש"ך והט"ז שם) ועוד הוסיף להדריך (בתשובה עמוד רכב) שאין לסמוך על מראה או ריח החומר הפוגם אלא צריך לטועמו (אם אין הדבר מסוכן) ולודאות שהחומר אכן פגום כיון שהרבה פעמים עלולים בקל לטעות בזה שעל פניו נראה שהחומר פגום אולם אחר שטועמו רואים שאין הדבר כן אלא טעמו מתוק וראוי.