בשבת הקרובה נקרא בבית הכנסת את פרשת ויקרא שבה התורה מצווה עלינו להקריב קרבנות כדי לכפר על החטאים שלנו. האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו כי יש חטא שאדם עושה ויש לו תשובה, ויש חטא שאדם עובר את הגבול ואין עליו תשובה ומחילה.
הרב פינטו הביא את דברי הגמרא שמספרת (ברכות י.) שבשכונה של רבי מאיר בעל הנס היו אנשים בריונים שהיו קשים ורעים, שהיו מצערים את רבי מאיר בעל הנס. רבי מאיר רצה להתפלל עליהם שיענשו וימותו. באה ברוריה אשתו של רבי מאיר שהייתה צדקת גדולה ואמרה לו כתוב בפס' "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד, לה) חטאים ולא חוטאים, שהעבירות יגמרו מהארץ לא החוטאים, שהחוטאים יחזרו בתשובה. עמד רבי מאיר והתפלל לקב"ה שיחזרו בתשובה ואותם אנשים עשו תשובה וחזרו לדרך טובה.
הרב פינטו המשיך בשיעורו: וכך אפשר לדקדק את זה מהפס' "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (משלי טו, ח) "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה'" לזבוח את הרשעים ולקלל אותם שימותו זו תועבת השם, הקב"ה לא רוצה את זה, "וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנו" אבל להתפלל על הרשעים שיעשו תשובה וישנו את המעשים שלהם זה רצונו של הקב"ה וזה הדבר הנכון והטוב של הקב"ה שאנשים יחזרו לדרך טובה. אם כך, הגדולה של האדם היא לא לקלל את הרשעים שימותו, אלא להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה.
ומסופר על שמואל הנגיד, סיפר הרב פינטו, שהיה מקורב למלך ספרד קרבה גדולה ביותר והיה שר גדול. באחד הימים שיצאו לטייל, עברו ליד אחד השווקים, עמד אדם אחד והתחיל לצעוק על שמואל הנגיד שהוא גונב מהמלך ומהמלכות, חי על חשבון המדינה, כך היה עומד ומגדף את שמואל הנגיד. המלך שמע את זה וכעס, אמר לשמואל הנגיד שיעניש אותו בשם המלך ויחתוך לו הלשון.
עברה שנה, מלך ספרד ושמואל הנגיד שוב עברו באותו מקום ושומעים את אותו אדם שצועק. שאל המלך את שמואל הנגיד: למה לא חתכת לו את הלשון?, אמר שמואל הנגיד: חתכתי לו את הלשון הרעה, נתקרב עכשיו אליו והמלך ישמע איך הוא מדבר ומה הוא אומר. התקרב המלך ושמע איך אותו אדם משבח ומהלל את המלך ואת שמואל הנגיד. אמר שמואל הנגיד למלך: זו לא גדולה לכרות לו את הלשון ולהרוג את האדם על מה שעשה, אלא הגדולה היא לשנות את הדעה שלו ואת המעשים שלו.
יש אנשים רשעים שלא מתנהגים טוב, אמר הרב פינטו, אבל הם לא חצו את הגבול כמו הרשעות הגדולה שאם חוצים את הגבול הזה אין מחילה, הם עוד בגדר של האנשים שיש להם תשובה, על כאלה אנשים אמרה ברוריה לרבי מאיר יתמו חטאים מן הארץ, העוונות יתמו אבל החוטאים יחזרו בתשובה. אבל צריך לדעת לא לעבור את הגבול, יש גבול שאם חוצים אותו אין על זה מחילה, וזה מסוכן. כל עוד שלא חצו את הגבול זה יתמו חטאים מן הארץ שהחטאים יתמו והחוטאים יחזרו בתשובה ויהיו בדרך השם, כי במקום שצדיקים גמורים עומדים אין בעלי תשובה עומדים, מוטב לשנות את הלשון שתדבר טוב כמו שמואל הנגיד מאשר לחתוך את הלשון.