פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר להתגלח בערב שבת שחל השנה בראש חודש אייר?
שאלה:
שלום לרב. רציתי לשאול אם מותר להתגלח בערב שבת שחל בראש חודש אייר?
תשובה:
שלום לכם. נהגו שלא להסתפר מפסח עד ל"ד בעומר בבוקר לספרדים, ול"ג בעומר בבוקר לאשכנזים כדי לנהוג אבלות על עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו בזמן הזה, וכך כתב השולחן ערוך (סימן תצג ס"ב): "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר שאומרים שאז פסקו מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר", וברמ"א שם היקל להסתפר בל"ג בעומר.
אלא שהשנה שראש חודש אייר נופל בערב שבת ניתן להקל לגלח את הזקן כיון שיש תוספת שמחה כדברי המשנה ברורה (סימן תצג סק"ה) וכן נהגו האשכנזים, אולם גם בני עדות המזרח המצטערים שלא להתגלח רשאים להקל מחמת כמה קולות שמצטרפות יחדיו: ראש חודש. ערב שבת. גילוח הזקן ללא תספורת הראש.
ונסביר, הנה הרדב"ז שהיה גדול הדור בזמנו ואחד מראשי הפוסקים של כל הזמנים כתב (ח"ב סי' תרפז) להתיר להסתפר בראש חודש אייר, כיון שבראש חודש אסור להספיד ולהתענות ולכן אין בהם מנהגי אבלות, ויתירה מזאת כתב שהוא עצמו נוהג להסתפר בהם. והוסיף שכיון שכל ענין איסור התספורת הוא רק מנהג, לכן ניתן לבטלו במנהג כל שהוא.
גם כתב שבהרבה קהלות לא נהגו כלל במנהג זה ובמיוחד שיש צער בגידול השיער לזמן כל כך ארוך.
וכיון שדברי הרדב"ז חולקים על דעת מרן השולחן ערוך דלעיל שאסר תספורת עד ל"ד בעומר, לכן רבו המימינים והמשמאלים בפסקו זה.
והנה מרן הש"ע שהחמיר שלא להסתפר עד ל"ד בעומר, לא דיבר אלא מתספורת הראש ולא מגילוח הזקן, כמו שהעיר רבינו החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מ' אות ב'), וכן כתב להוכיח באריכות רבה הראשי של פתח תקוה הרב משה מלכה בספרו שו"ת מקוה המים (או"ח סימן י-יב בתשובה העוסקת בחול המועד ודבריו ק"ו לימי העומר) שבכל מקום בש"ס שמדובר על תספורת הוא רק על תספורת ראשו, וכן חילק המחצית השקל (סי' תקלא ס"ק יב) בין תספורת הראש וגילוח הזקן. ועוד שמוכח כן מדיוק לשון השולחן ערוך שבאו"ח (סימן תקנא) וביו"ד (סימן שץ) שפירט וכתב שנאסר אחד שיער ראשו, ואחד שיער זקנו ואחד כל שיער שבו, אולם בדידן כתב שנאסר רק להסתפר ולא פירט דבר על גילוח הזקן, וזאת מכיון שבאבילות שחיובו מן התורה נאמר "ראשיכם על תפרעו", ובתשעה באב נאסר גילוח כל שיער שבו משום שהושווה לאבלות, אולם במנהג שנהגו בזמן ימי העומר לא החמירו עד כדי כך. וכן כתב להוכיח במישור הגר"ע יוסף בחזון עובדיה (הל' יום טוב עמוד רסב), שלא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם.
ואף שישנם פוסקים שהשוו בין מה שנפסק בדין אבילות ותשעה באב למנהג ימי העומר (ראה בשו"ת משפטי עוזיאל או"ח סי' סח ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ו או"ח ס"ה ובאול"צ ח"ג עמוד קפה), אולם לא יהא הדבר אלא מחלוקת וידוע שמחלוקת בדרבנן לקולא, וכל שכן במנהג הנ"ל שכתבו עליו רבים מהפוסקים שלא היו נוהגים בו אלא יחידי סגולה.
ולכן בהצטרף ראש חודש עם יום השבת שיש כאן תוספת שמחה ודאי גם בני עדות המזרח רשאים להקל לגלח בו את זקנם, (ובילקוט יוסף הל' ספירת העומר עמוד תסג כתב להחמיר, אך מי שמיקל בדבר אין למחות בו שיש לו על מי לסמוך).
וידוע שרבים נזהרים שלא לגלח בשום ראש חודש שהרי כך ציוה הרב יהודה חסיד בצוואתו, אולם בחיד"א (שהבאנו לעיל) הוכיח שבמקומותיו לא היו נזהרים ומקפידים בזה.