פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם צריך לברך ברכת "חכם ארזים" בהפגנת המיליון?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. יש לי שאלה ורציתי לראות אם הרב יוכל לעזור לי בה. אני בדרך כלל לא משתתף בהפגנות, אולם כששמעתי על הפגנת המיליון שהתקיימה שבוע שעבר חשבתי לעצמי שעלי לילך לשם על מנת לברך את הברכה שקבעו חז"ל כשרואים כמות גדולה של ישראל.
ואמנם מיליון אנשים לא היו שם אבל מאוד יתכן שהיו כשש מאות אלף איש. והנה התלבטתי אם רשאי הייתי לברך, שהרי חז"ל אמרו שעל מנת לברך יש לראות ששים ריבוא, והרי כשהייתי שם יכולתי לראות רק את אלו הנמצאים מסביבי ולא את כל הששים ריבוא.
תשובה:
שלום וברכה לשואל היקר,
.
שנינו בגמרא (ברכות נח,א) ונפסק בשולחן ערוך (סימן רכד סעיף ה') שהרואה ששים ריבוא (שהם שש מאות אלף) מישראל ביחד אומר: 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם חכם הרזים'. והסבר ברכה זו היא שכיון שאין דעת אנשים דומה זה לזה כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, ורק השם יתברך יודע מה בלב כל אחד מאוכלסין אלו, לכן מברך את הבורא. וביתר ביאור הסביר המהרש"א שתכלית השינויים בין בני אדם מגיע עד ששים ריבוא ולכן מברך על שרואה מבחר כה גדול של ריבוי דעות ופרצופים משונים שברא הבורא.
ובכף החיים (סימן רכד ס"ק טו) כתב לסייג את הברכה רק לרואה ששים ריבוא בארץ ישראל, ואילו הרואה כמות זו של ישראל בחוץ לארץ יברך בלי שם ומלכות.
והנה כמו שכבודו העיר שממשמעות לשונם של חכמינו עולה שיש לראות את הדבר עליו מברכים ודבר זה אכן מבואר בכמה מקומות. לדוגמא בברכת הלבנה אמרו חז"ל: 'הרואה לבנה בחידושה מברך', וכתבו הפוסקים שאכן צריך ראיה ממש של הלבנה (רעק"א על השו"ע בשם המהריק"ש והר"ש אייגר או"ח סי' יב), ודלא כדעת הפנים מאירות שסבר שהלשון 'רואה' הוא לאו דוקא, וראה בן איש חי (ויקרא שנה ב' אות כד).
וכן מצאנו גם בברכת האילנות שנאמר בהם: 'היוצא בימי ניסן וראה אילנות מברך', ולכן כתבו הפוסקים שסומא לא יברך, ולעומת זאת בברכת המלך מצאנו שסומא מברך אף שאינו רואה את המלך (מג"א סימן רכד ס"ו), ויש להבין מה החילוק בניהם. ונראה לומר כמו שכתבו הפוסקים שיש הבדל בין ברכת המלכים לברכת שאר דברים, שבשאר דברים צריך ראיה ממש כיון שהברכה הינה על התפעלות הנפש מראיית אותם הדברים, אולם הברכה על המלך אינה על הראיה אלא על הידיעה שיש לפניו מלך (כן חילק החיד"א בברכ"י הובא בשערי תשובה סי' רכד ס"ה), ולכן סומא יכול לברך כשיודע שהמלך במקום, וכן גם אדם שיכול לראות אם נמצא במקום שישנו דבר המכסה את המלך ואין הוא יכול לראותו. ועל פי הנ"ל יש לומר שגם בברכת חכם הרזים שמברך על ששים רבוא ישראל, שהברכה אינה על ההתפעלות שבאה מראיה, אלא על הידיעה שהבורא ברא ריבוי גדול של דיעות, ולכן יכול לברך גם אם אינו רואה את כמות האנשים ורק נמצא שם.
ובאמת אפשר לומר דבר נוסף, שיתכן שמספיק לראות חלק מאותה כמות הגדולה של האנשים ולא את כולם, ומוכרח להיות כן שכמעט מן הנמנע במציאות לראות את כל כמות האנשים יחדיו ואם כן איך חז"ל תקנו ברכה שכזו, אלא ודאי שמספיק לראות רק את חלקם.