פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם החרם של הציבור החרדי על מאפיית אנג'ל - מותר על פי ההלכה?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. בעקבות מעשיו הבזויים של בר לב, הציבור החרדי החליט להחרים את מאפיית אנג'ל. ואף על פי כן אני תמה האם על פי ההלכה מותר לפגוע בפרנסתם של אנשים שלא התנהגו כשורה, או שמא אסור לפגוע בדבר כל כך רגיש?
תשובה:
שלום לשואל הנכבד. אכן מצאנו בדברי רבותינו מקורות רבים לפגיעה בפרנסתו אדם שחטא ביודעין ובצורה חמורה באחרים.
והנה כמה דוגמאות:
חרם צרכנים מצאנו כאשר שמואל (סוכה לד,ב) ראה שסוחרי ההדסים העלו מחירים לפני סוכות בזמן שכולם זקוקים להדסים. מיד הזהיר אותם שמואל שאם לא יורידו את המחיר לשער הנכון, הוא יודיע קבל עם ועדה לא לרכוש הדסים מהודרים ודי שיהיו ההדסים כשרים. במעשה זה מחירי הדסים המהודרים ירדו באופן משמעותי מאחר שהביקוש יקטן.
דוגמה נוספת עם שמואל (פסחים ל,א) הייתה במנהג עירו לקנות סירים חדשים אחר חג הפסח, וממילא הסוחרים היו מקפיצים ומעלים את מחירי הסירים. שמואל דרש שמחירי הסירים החדשים יחזרו למחירם המקורי ואם לא הוא ידרוש מהציבור להשתמש בסירים הישנים שלהם לאחר הפסח, וממילא איש לא ירכוש סירים חדשים.
חרם צרכני (ראה משנה כריתות א,ז ותענית ב,ט) היה טקטיקה מקובלת כשהמוכרים הפקיעו את השער ועליהם זעק הפסוק: "שבור זרוע רשע". חז"ל (מגילה יז,ב) ידעו שהפסוק מתייחס לסוחרים אלו מכיון שבתחילת הפסוק נאמר (תהלים י,ט): "יארב במסתר כאריה, בסוכו יארוב לחטוף עני", ורש"י מסביר שהפסוק מוקשה שכן מה לגנב לגנוב את העני שאין לו מאומה, האם לא עדיף לגנוב את העשיר? אלא שהכוונה בפסוק היא לסוחרים המנצלים את הנצרכים בשעת צרה ומעלים את מחירי הסחורה.
חז"ל (ראה בבא בתרא צ,ב) דברו גם על מנהג אחר חמור מהראשון, והוא שהיו הסוחרים קונים את כל הסחורה בשוק, ואז היו מעלים את מחירי השוק בלא מפריע כיון שלא היו להם מתחרים.
ועליהם דרשו את הפסוק (עמוס ח,ה): "לאמר מתי יעבור החודש ונשברה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה והגדילה שקל ולעות מאזני מרמה", דהיינו שאמרו לעצמם הסוחרים שקנו את כל הסחורה: מתי יעבור החודש ואז נמכור את הסחורה שלנו במחיר גבוה. הפסוק ממשיך ואומר שהשם נשבע לא לשכוח את מעשיהם האכזריים.
משום מעשים אכזרים אלו קבעו חכמינו ברכה מיוחדת בתפילת העמידה הנקראת ברכת השנים. בברכה זו אנו מבקשים מהשם להביא עושר לעולם כדי שיהיה שפע וממילא לא יתאפשר לאותם סוחרים להעלות מחירים ללא הצדקה.
גם במקרים שלא היו בהם ענין כלכלי מצאנו שאפשר להעניש את השני בכח הצריכה, וכגון מה שנאמר בגמרא (קידושין כח) שהקורא לחבירו רשע רשאי לירד עמו לחייו, ורש"י מסביר שכוונת מאמר זה הוא שרשאי למעט ממנו את פרנסתו ולירד לאומנתו.
ובמיוחד הדברים נכונים כשאדם מבזה תלמידי חכמים ואת כבוד התורה כשם שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד סימן רמג ס"ז) שהיו מנדים אותו, ולכן ודאי שאדם החוטא כנגד גדול הדור יש לנו חובה לנקוט באופן הענשה העומד לרשותינו שבמקרה הזה הוא חרם הצרכנים.