וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המתח בין מדינת ישראל יהודית לדמוקרטית: לאן הולכים מכאן?

בשיתוף עמותת גשר

עודכן לאחרונה: 11.6.2023 / 9:13

כנס "חוקה חברתית 2023" של ארגון "גשר" עסק במתח החברתי, שנוצר בחברה הישראלית, ובפתרונות הנדרשים על מנת להסדיר ולהבטיח את החיים המשותפים יחד. אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון "גשר": "טוב שיש גוונים שונים בעם, אבל זה צריך להיות מתוך בסיס משותף"

כנס חוקה חברתית 2023. לע"מ,
אילן גאל-דור/לע"מ

"הציבור הישראלי סבור שהגיעה העת להגדיר מחדש מהי מדינת ישראל הדמוקרטית ומהי מדינת ישראל היהודית. איך שני הערכים החשובים הללו משתלבים יחד". כך אמר ביום רביעי האחרון אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון "גשר", בכנס "חוקה חברתית 2023" של הארגון.

הכנס עסק במתח החברתי, שנוצר בחברה הישראלית, ובפתרונות הנדרשים על מנת להסדיר ולהבטיח את החיים המשותפים במדינת ישראל.

עוד הוסיף גאל דור כי "טוב שיש גוונים שונים בעם, אבל זה צריך להיות מתוך בסיס משותף. הבסיס הזה צריך להיות חוקה או אמנה חברתית חדשה. את הדיון הזה צריך לקיים ברחוב, בתנועות, בארגונים החברתיים, בממשל ובכנסת. דווקא פה הייתי מוציא מהדיון את בתי המשפט. דיונים חברתיים אינם קורים באבחה של שופט שמכריע לכאן או לכאן".

כנס חוקה חברתית 2023. לע"מ,
רב גונדר (בדימוס), אורית אדאטו/לע"מ
כנס חוקה חברתית 2023. יח"צ גשר,
כנס חוקה חברתית 2023/יח"צ גשר

יו"ר ארגון "גשר", רב גונדר (בדימוס) אורית אדאטו, אמרה מעל בימת הכנס: "חוסר יציבות פוליטית משפיע על החברה. חברה שסועה היא חברה חלשה. אין לנו הזכות להגיע למצב שכזה. החובה שלנו היא להוות משקל נגד, צמצום השסעים, הכלת השונות. זה יוצר סינרגיה, וזו המטרה. אנחנו ב'גשר' מחויבים לכך. לראייה, אין ספור פעולות שביצענו בחודשים האחרונים כ-200 מפגשי 'גשר בסלון' בשיתוף 'אנשים אחים אנחנו', עשרות מפגשים ב'מסעית ההקשבה' בשיתוף רשת אמית ועוד ועוד".

בפאנלים השונים השתתפו בכירים במערכת הפוליטית, הציבורית והתקשורתית בישראל אשר הציגו תובנות ומחשבות שונות כיצד לתקן את הסע החברתי ולאחד את החברה הישראלית. משקל גדול ניתן למחאה הציבורית אשר שוטפת את המדינה ואמירה מעניינת בנושא סיפק הרב האהרון אגל-טל, יועץ השר לענייני מורשת, עמיחי אליהו, בפאנל שעסק בחוקה החברתית העתידית לישראל: "במשך 80 שנים חשבנו שיש פה ציבור שלם שכל מה שמעניין אותו זה מתי הוא ישתה את המקיאטו שלו, גילינו שיש פה משהו אחר. התחושה שלי הסובייקטיבית שיש אנשים שנלחמים על דעתם, וזה משמח אותי", אמר.

עוד ישבו בפאנל, רחל עזריה, מנכ"לית תנועת "דרכנו", שרה העצני-כהן, יו"ר תנועת "ישראל שלי", ואחת ממובילות המחאה החברתית, אור-לי ברלב.

כנס חוקה חברתית 2023. יח"צ גשר,
כנס חוקה חברתית 2023/יח"צ גשר

במהלך המושב, אמרה ברלב כי "לפני שדנים בצורך בחוקה ובדרכים לכינונה, יש להסכים על מהי אמת ומהי אינה אמת. אם לא נצליח להסכים על עובדות ועל אמיתות, לא נוכל להגיע לדיון, ובטח שלא להתקדם בשיח. צריך להיסגר מהי האמת ומשם להתחיל את הדיון".

רחל עזריה, מנכ"לית תנועת "דרכנו", טענה כי "הציבור הישראלי היה עסוק בלהקים מדינה ולדאוג לכלכלה. כעת אנחנו צריכים להגדיר מי אנחנו על בסיס מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו צריכים לחזור ליהדות ולמגילת העצמאות".

כנס חוקה חברתית 2023. יח"צ גשר,
כנס חוקה חברתית 2023/יח"צ גשר

המושב השני עסק במתח שבין מדינת ישראל יהודית לדמוקרטית, במהלך המושב, קבע הפעיל החברתי, העיתונאי העצמאי, תומר אביטל, כי התקצוב לחרדים יצא מאיזון.

"הציבור החרדי כיום הוא הציבור המועדף. אנחנו רוצים שכל מגזר יחיה כפי שירצה. אבל, זה יצא מאיזון. אני מפחד מתסריט אימים שנהיה איראן. איך הילדים שלי יחיו במדינה שהיא קורסת, במדינה שציבור כה גדול לא עובד?", אילה דקל, ראש הישיבה החילונית בינ"ה, שלקחה גם היא חלק במושב, טענה כי "היהודי מחויב לדאוג לאנשים שסביבו". "האם היהדות של מדינת ישראל חייבת להיות יהודי דתי עם זקן?".

דנה ורון, אשת התקשורת החרדית, אמרה במהלך המושב כי "במגזר החרדי מרגישים תחת מתקפה, עד כדי דיבור במושגים של מלחמה. בג"צ מפר את הזכויות שלי כאישה חרדית. לא מאפשרים לציבור החרדי להיות באקדמיה. נהיה 'אנטי' מובנה לעצם עניין הדת בישראל, ואז מה הטענה נגד החרדים שאין לימודי ליבה?! הציבור החרדי מנסה להשתלב. אבל החוויה היא שלא משנה מה, הציבור החרדי לא יוכל לרצות את הציבור החילוני".

מושב שלם בכנס, הוקדש לנושא יחסי ישראל - יהדות התפוצות

במסגרת המושב, לקחו חלק יו"ר תנועת "אם תרצו", מתן פלג, עו"ד ירון שביט, סגן יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל (ADL), ושלומית מאלי, מנכ"לית מנהלת עמ"י, המנהלת הלאומית לקשרי ישראל והתפוצות.

"הילד שנקרא מדינת ישראל גדל. הקהילה היהודית בארה"ב, ובכלל בעולם, צריכה גם להבין עד כמה היא רוצה להתערב בחייו הפרטיים. גם אם אני נותן לילד שלי דמי כיס, זה לא קונה לי את הזכות להגיד לו כל הזמן מה לעשות, ויהדות העולם צריכה לתת יותר אשראי, ולא להתערב בצורה אקטיבית, יתר על המידה, במה שקורה במדינת ישראל, ובוודאי לא בסוגיות פנימיות קלאסיות", חרץ יו"ר תנועת "אם תרצו", מתן פלג.

סגן יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, עו"ד ירון שביט, חלק על דברי יו"ר תנועת "אם תרצו"

"יהדות העולם הקימה את מדינת ישראל. זו לא רק פילנתרופיה. 95% מהיהדות שהייתה יהדות העולם השפיעה על הצהרת בלפור וכ"ט בנובמבר. כל מה שאנחנו עושים פה משפיע על יהודי התפוצות לטוב ולרע - אם ישראל תהיה גזענית, דמוקרטית וגם לא יהודית. צריך להיות דיאלוג דו-צדדי מתמשך עם יהדות התפוצות". "האירועים עכשיו זו הזדמנות לחבר את יהודי התפוצות למה שקורה בישראל", הוסיף.

קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל (ADL), טענה כי החשש, המקנן בקרב יהודי התפוצות נוכח המתחים והשסעים בחברה הישראלית שהתעצמו בעת האחרונה, אינו רק נחלת יהדות ארה"ב, כפי שסבורים רבים בארץ.

"רמת הדאגה בתפוצות והאכפתיות מחממת את הלב. יהודי התפוצות לא רוצים להתערב במה שקורה בישראל, אלא הם רוצים מעורבות. המשבר הזה הוא לא רק על חוק כזה או אחר".

שלומית מאלי, מנכ"לית מנהלת עמ"י, המנהלת הלאומית לקשר ישראל והתפוצות, אמרה בדיון כי "יש לנו עם. בואו ונסמוך עליו. צריך לדבר עם יהודי התפוצות".

בשיתוף עמותת גשר
3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully