וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שבועות: כיצד יש להפריד בין הסעודה החלבית לבשרית?

אריה זמיר, בשיתוף שובה ישראל

עודכן לאחרונה: 24.5.2023 / 16:41

לקראת חג שבועות, הרב שי טחן נשאל על ארוחת החג. תשובתו המלאה של ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון בפנים

פלטת גבינות. ShutterStock
יש לדון לגבי הגבינות שנמכרות בימינו/ShutterStock

פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: ארוחות חג השבועות.

שאלה:

בשבועות אנו נוהגים לאכול מאכלי חלב וסוגי גבינות שונות ואחר כן אנו מסירים את כל המאכלים מן השולחן ומגישים סעודה בשרית. ויש לנו שתי שאלות, אחת; האם עלינו להמתין בין אכילת הגבינות לאכילת הסעודה הבשרית, והשנייה, האם עלינו לברך ברכת המזון בין שתי הסעודות.

תשובה:

שלום לכם.

בענין אכילת מאכלים בשריים אחר אכילת גבינה מצאנו מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים, שלדעת
השלחן ערוך (יו"ד סימן פט ס"א) אין צריך להמתין אחר אכילת מאכלי חלב וגבינה לסעודת בשר, וכן פסקו רבותינו הספרדים (עיין בהליכות עולם ח"ז עמוד מד).

ולדעה זו מספיק בקינוח הפה בלעיסת לחם או מאכל אחר, ושטיפת הפה במים או משקים אחרים, וכן צריך רחיצת ידים. (וראה מה כתב בזה הבן איש חי פרשת שלח לך, אות טו במנהג העיר בגדד). אולם הרמ"א כתב שטוב להחמיר ולא לאכול בשר אחר אכילת גבינה קשה כמו שלא אוכלים מאכלים חלביים אחר אכילת בשר, דהיינו שש שעות וכך נהגו האשכנזים.

והנה דנו הפוסקים מה נחשב כגבינה קשה שיש להמתין אחריה, שלדעת הט"ז (סק"ד) היינו גבינה שיש בה הרבה תולעים (נראה שהתולעים מוצצות את כל הלחות ומיבשות את הגבינה לחלוטין) או שעברו עליה ששה חדשים, וגם הש"ך (ס"ק טו) כתב שגבינה קשה היא גבינה שעברו עליה ששה חדשים, והסיבה להמתנה זו היא מכיון שהאוכל גבינה כזו מרגיש את טעם הגבינה יוצא מתוך גרונו לזמן ממושך של שש שעות, ולכן אין ראוי לאכול אז דברי בשר.

ואם כן, יש לדון לגבי הגבינות שנמכרות בימינו, שלפי הטעם שהגבינות נחשבות כמתולעות, ברור שהגבינות שנמכרות היום אינם מתולעות כלל, וכן רוב הגבינות אינם ישנות אלא נמכרות טריות מיד אחר עשייתן. אולם גם אם ישנם גבינות ששוהות זמן רב שכזה רבו הפוסקים הסוברים שאין צורך לחייב את האוכלם לחכות שש שעות, שכן יש חילוק בין הגבינות הישנות המוזכרת בספרים דלעיל שגבינות אלו היו מושכות טעם מחמת התישנותם, לגבינות שבימינו שאינם מושכות טעם. וכהנה חילקו הרבה פוסקים בין גבינה צהובה המצויה כיום (ר"מ פינשטיין, חזו"א ומשנה הלכות הובאו בדרשו סי' תצד הערה 20) אף שגם בזה יש מחמירים.

זאת ועוד שהסביר הגאון הרב ישראל בעלסקי (שלחן הלוי עמוד קצט) שאין שום טעם להחמיר בגבינות המצויות היום מכיון שנוהגים לארזם למכירה בצורה הרמטית ולכן טריותם נשמרת לאורך זמן. ופשוט הדבר שהטעם של התישנות הוא לא דבר שרירותי ללא טעם, אלא שהסיבה היא כיון שגבינה שכזו מתיבשת ומתקשה ולכן טעמה נמשך אחר האכילה לזמן רב, אולם בגבינות של ימינו שסגורות בעטיפת ניילון עמידות ודאי שהעטיפה שומרת על טריות הגבינה ואין בה משום משיכת טעם אל תוך הפה.

ולגבי שאלתכם אם יש לברך ברכת המזון בין אכילת הסעודה החלבית לסעודה הבשרית, כתב המשנה ברורה (סימן תצד ס"ק טז) שאין צריך להפסיק בברכת המזון רק יחליפו את מפת השלחן ואת המאכלים ויקפידו לקנח ולהדיח את הפה.

בברכת חג שבועות שמח.

אריה זמיר, בשיתוף שובה ישראל
  • עוד באותו נושא:
  • יהדות
1
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully