פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: קריעה לחכם שנפטר.
שאלה:
שאלה לכבוד הרב בבקשה. מרן הרב אדלשטיין נפטר השבוע. האם תוכל להדריך אותנו לגבי חיוב קריעה כשנפטר אדם גדול בתורה?
תשובה:
שלום רב. מעיקר דין הגמרא אכן יש חיוב קריעה אפילו על כל אדם כשר שאינו חשוד לעבור על שום עבירה, וכן שאינו חשוד לבטל אף מצוה ממצות התורה, אף על פי שהוא אינו גדול בתורה (שלחן ערוך יו"ד סימן שמ ס"ו), וכל שכן שיש חיוב קריעה על תלמידי חכמים (שם ס"ז).
מכל מקום כתבו הפוסקים הבאים אחריו שהיום נהגו להקל כדעת הרמ"א שאין חייב לקרוע על אדם כשר, אלא אם כן עומד עליו בשעת יציאת נשמה, ולגבי תלמידי חכמים כתב שאין קורעין על חכם אלא אם כן הוא רבו או שיודעים משמועותיו שחידש (דהיינו חידושי תורה שחידש).
ועכשיו הוסיפו להקל שלא לקרוע גם כשנמצאים בעת יציאת הנשמה, שאם לא כן ימנעו אנשים מלילך ולהיות אצל אדם הגוסס כדי שלא יתחייבו בקריעת בגדיהם ונמצא אדם מת יחידי (כה"ח סי' תקמז סעיף כה).
ולגבי קריעה עבור תלמידי חכמים הסביר בשלחן גבוה (סימן שמ סט"ו) שכיון שבכל עיר ומדינה בישראל ישנם כמה וכמה תלמידי חכמים, ואם באנו לקרוע עליהם לא ישאר לנו בגד ליום קרה.
הסבר נוסף כתב הרב נהר מצרים (דף קלז ע"א) שהיום כמעט ולא למדים ישירות מהרב אלא מן הספרים, לכן אין לרב בזה דין של רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו.
ובספר חינא וחסדא (ח"א דף נט ע"ג) כתב שחששו שמא אנשים שאינם מהוגנים יבואו לדבר לשון הרע על הנפטר לומר שלא היה נזהר בקיום המצוות כדי להיפטר מקריעת לבושם, הובאו טעמים אלו בחזון עובדיה (אבלות ח"א עמוד רכו).
ולכן נהגו להקל שלא לקרוע, אולם יש אומרים שכדאי לקרוע כשנפטר גדול הדור שנחשב כרבם של כל ישראל.